דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לומד את אומנות הבורא

לומד את אומנות הבורא

שאלה: מדוע הבחינה הראשונה לאחר בחינת "שורש", זה הטבע ה"דומם"? למה לא להתחיל מבחינה אחרת?

תשובתי: מפני שזו הבחינה התחתונה ביותר שכוללת בתוכה הכול. אין בה שום הבדלים פנימיים, ולכן היא לא יכולה להבדיל בשום דבר מבחוץ. הרי אנחנו מדברים על האור העליון רק כלפי הכלים של הנברא. לכן, הטבע ה"דומם" זו הבחינה הראשונה שבה הרצון של הנברא מקבל רק את כוח ה"צמצום", שלא מאפשר לגלות יותר ממה שהוא מגלה עכשיו.

כוח ה"צמצום" פועל על ה"כלים" ועל ה"אורות" שיכולים להתגלות בהם. הוא פועל על הכול. כאן נשאלת השאלה: על מה חל הכוח הזה? האם כלפי מרכז הנברא או כלפי הגבולות שלו? כלומר, על מה אני פועל בדרך ה"צמצום" – על הרצון לקבל שלי או על האור?

ודאי שאני משפיע על הרצון שלי. אין לי אף פעם אפשרות לפעול על האור.

אני מצמצם את הרצון לקבל ומחזיק אותו, הודות לכך הוא לא "קופץ" על שום דבר. בזה אני מגביל את עצמי כדי לקבל את האור רק באופן כזה. כי אני יודע, שליותר מזה אין לי כוחות, ולכן כל הזמן אני "שומר על הגבולות", מחזיק את האגו שלי במצב ניטרלי.

זוהי בחינת ה"דומם": האגו כל הזמן מתפתח, ואני כל הזמן מחזיק באותו הקו של "דומם". למעשה, זו עבודה גדולה וחיובית שמתנהלת בכל מיני צורות שונות. אבל לפי האופי שלה היא שייכת לדרגת ה"דומם": אני מכניס בעצמי את הרצון שלי למשטר "דומם", בעוד שהרצון שלי נשאר אותו הדבר.

בתוך הרצון הזה אני עובד כלפי המאציל. מה אני מסוגל לעשות? – לבטל את עצמי בתוכו. באופן כזה, יש לי היכולת להיות בתוך המאציל, להידבק בו, להיכלל בתוכו, וזאת היא היכולת של דרגת ה"דומם". אני לא מרשה לעצמי שום דבר חוץ מביטול עצמי. תתאר לעצמך, שאתה נמצא בתוך כוח עצום ואין לך ברירה אחרת, רק כך אתה עוד יכול להחזיק מעמד.

אבל מצד שני, זה מכין אותי לדרגה הבאה של דרגת ה"צומח". כי בתוכי כל הזמן מתרחשים שינויים, שגדֵלים לפי חמש בחינות של דרגת ה"דומם". יכולנו לחשוב, מה יש בכך? אני במקום אבן קטנה, הופך לאבן יקרה גדולה. אבל זה עדיין לא הכול: בשינויים שעברתי אני למדתי מה זה נקרא לגדול. העלייה בבחינות דרגת ה"דומם" הולידה בתוכי שׂכל, כי הייתה לי הזדמנות לערוך השוואות ולהתרגל לעובדה עצמה של אי יציבות.

פעם אחר פעם אני עשיתי צמצום על התענוג הגדֵל, אבל בזמן הזה עקבתי אחר השינויים, עד שהבנתי שאני באמת יכול להשתנות, ואז עברתי לדרגת ה"צומח".

באופן כזה, אנחנו מדברים על התפתחות איכותית ולא על התפתחות כמותית: בסוף בחינת ה"דומם", בבחינה הד' האחרונה שלו, אני כבר מתוך ניסיון מבין שמסוגל להשתנות בעצמי, באופן הכרתי ומטרתי. ואז נולדת ההזדמנות לעבור מהבחינה האחרונה של ה"דומם" לבחינה של ה"צומח". דווקא כאן נמצאת הנקודה ההתחלתית שלו שנוצרה על ידי השינויים ברצון.

כל שינוי כזה מגיע מהבורא בצורה של כוח המחייה. אני אף פעם לא הייתי מוצא בתוכי תנאים מוקדמים לגדילה. ולכן הבורא לא מפתח אותי סתם, הוא מחדיר בתוכי את כוח הבריאה שלו, כדי שאני אדמה לו. כתוצאה מההתפתחות הזאת אנחנו עם הבורא הופכים לשותפים בבריאה. המטרה שלו היא לא להגדיל את הרצון לקבל, בכך שמעביר אותו דרך שורה של שינויים, אלא הוא מלמד אותי את האומנות שלו. ועוד מלמד דווקא בצורה איכותית.

באופן כזה, על ידי כל מה שעובר עלינו, אנחנו משיגים את הפעולות שלו, לפי הכלל: "ממעשיך הכרנוך".

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 17.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
גדלים על התוספות של הבורא
להפוך להיות כלום, ולעמוד בפני הבורא
הוי"ה – שלבי גדילת המוח והלב

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest