דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לומדים – כדי לגלות (למתקדמים)

לומדים – כדי לגלות (למתקדמים)

לומדים – כדי לגלות (למתקדמים)
שאלתו של זיו:
ככל שלומדים יותר את "תלמוד עשר הספירות" מקבלים יותר ויותר הבנה שיכלית במה מדובר, מידי כמה שיעורים מבינים פתאום משהו שמשנה את כל התפיסה השכלית הקודמת שהיתה לי לגבי החומר ואני מצליח לקלוט אותו ברמה אחרת ולהשליך אותו על המציאות היום יומית או על הקבוצה בצורה אחרת.

מה המשמעות של זה? הרי הדבר היחידי שצריך שיקרה זה שיבוא האור המקיף ויעביר אותי את המחסום, אז מה זה כל ההבנות השכליות האלה שמשתנות? והרי אין בהם שום תועלת כי הם הבנות מתוך הרצון לקבל לפני שעבר תיקון של מסך.

תשובה: אתה צודק. כל מה שמושג בשכל ללא רגש, כלומר ברגשות לא מתוקנים, ללא כוונה "על מנת להשפיע" – אין לו שום חשיבות מבחינת ההשגה הרוחנית.

אולם לפני שמגיעים להשגה רוחנית – הדבר כן חשוב כי הוא עוזר לך במצבים שונים, כאשר הרגשות לא עובדים, להיות קשור עם החומר. וכאשר הרגשות עובדים, יש להשתדל לקשר אותם עם החומר הנלמד. הרי תלמוד עשר הספירות מדבר על המצב המתוקן שלך. לכן בזמן הלימוד שלו עליך להשתוקק להשיג אותו בכל החושים, להיכנס בו.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/DMuYM

3 comments

  1. שלום לכולכם!

    שאלה: אנשים דתיים ובעיקר אילו החוזרי תשובה מספרים על הכוח הרב שהם חשים ,על שמחת החיים ועל כך שהם חשים את האורות ומקבלים מהם נפלאות.

    אם האורות מגיעים רק ע"י לימוד חכמת הקבלה וההתעסקות סביבה הכיצד הוא שהם חשים כך ? מה הם סתם אומרים? הרי משהו טוב הם מרגישים כי אחרת לא היו ממשיכים בדרכם זו ואם זה רק מתוך פחד (לצורך העניין) אז וודאי שיהיה להפ קשה לתאר את עולמם כשמח.

  2. רעות
    לפי דעתי
    תמיד אומרים
    אין אדם לומד היכן שליבו חפץ
    או נשמת אדם תלמדנו
    יש שאומרים – כשאני רואה כדורגל ושותה בירה אני חש אורות ומקבל שמחת חיים ונפלאות…
    יש שאומרים – "כשאני מניח תפילין אני מרגיש חום וכוח !"
    לעומת – כשאני רואה שיעור על תע"ס אני נרדם…

    כל אחד ודרכו
    כל אחד והתפתחותו
    אני אישית משתדל גם להניח תפילין וגם להיות בשיעור על תע"ס
    משניהם אני מרגיש התקדמות…
    ושוב אין כפיה ואף אחד לא יכול להגיד מה כן טוב לך ומה לא
    כל אחד מתעורר בקצב שלו.
    שכל אחד יבדוק וינסה ויטעם.
    טעמו וראו כי טוב ה'.

  3. מיכאל שלום!

    תודה על התגובה שלך.

    אני מבינה את דבריך ומסכימה איתך שאי אפשר לקבוע את מידת האמיתות שבה אדם נמצא אין ספק אם זה מה שהוא חש אז זה קיים שם בתוכו ואין על כך עוררין. זה עדיין מחזיר אותי לתהייה – ניקח את הדוגמא שנתת על עצמך ,

    אתה מניח תפילין ולומד תע"ס – לפני שלמדת תע"ס אם היית מניח תפילין גם האורות הגיעו אליך רק מהנחת תפילין ללא ידיעה ולמידה על הכוונות האמתיות שכתובות בתפילה שכתובה בתפילין???

    כפי שזכור לי הרב לייטמן אמר פה ושם בכל מיני "מקומות" שתפילה ללא כוונה אינה מתקבלת ז"א אם אני מתפללת מפני שאני זקוקה לדבר מה וקוראת את הטקסט שכתוב בהנחת תפילין (לצורך העניין) באופן יבש וגשמי לפי ראות עיני אז אולי הדבר היחיד שזה עושה הוא הרגשה גשמית טובה לא?

    או שאני טועה ולא הבנתי כראוי?

    ובכל זאת אם פעולותיהן מתבצעות באופן גשמי ז"א -לא לומדים קבלה אז הכיצד הם טוענים כי חשים את האורות?

    נכון שכל אחד חש באופן כזה או אחר את האורות וכל אחד פועל או נפעל מכיוון אחר אבל זו פעולה הבאה כתוצאה מלימדת קבלה  .

    אשמח לתגובתך שוב.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest