דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / להתרגל להשתוקק להשפיע

להתרגל להשתוקק להשפיע

ידוע לכולנו שהרגל נעשה טבע שני. אם למשל אני רוצה ללמוד נגרות או חרטות, ואני עוד לא מכיר את החומר, מלמדים אותי בהדרגה את אופי העבודה. כלומר, אני רוכש הרגלים בעבודה, אני מתחיל להרגיש את החומר: כיצד הוא מתנהג, כיצד הוא מגיב על מה שאני עושה איתו, כיצד לעבוד איתו בצורה טובה יותר.

מתוך הניסיון, אני מקבל חושים נוספים כלפי החומר שאיתו אני בא במגע. זה נקרא שההרגל נעשה לטבע השני שלי. ואת הדברים שקודם היו לא רגילים לי, לא מובנים לי, לא מורגשים ולא מבוררים על ידי – אני מתחיל להרגיש טוב יותר ולהבחין ביניהם. אני אפילו מבחין בין פרטים שקודם בכלל לא הייתי שם לב אליהם ושהיו נעלמים ממני.

ודאי ששום דבר לא קורה מעצמו. למה בדיוק ההרגל הופך לטבע השני שלי? – מפני שתמיד יש את האור שפועל על החומר שלנו, על הרצון לקבל שלנו. לפי החיסרון של האדם, לפי הרצון שלו להגיע למצב מסוים, האור משפיע עליו, מקרב אותו למצב הזה ומאפשר לו להבין ולהרגיש אותו טוב יותר.

כך התפתחנו משך כל אלפי שנות האבולוציה שלנו: הכול בזכות ההרגלים שהפכו לטבע שלנו. מאחורי כל רצון שלנו עמד האור ועזר לנו לממש אותו. הרצון מושך את האור, וכך האדם מתקדם, כך אנחנו גדלים.

אנחנו רואים כמה פעמים ילד קטן חוזר על אותה הטעות, עד שהוא סוף סוף מתרגל ומפסיק לעשות זאת. נראה לנו שהילדים הקטנים עושים פעולות שטותיות, אך זה הכרחי לחלוטין עבורם. הטבע דוחף אותם לכך, מפני שדווקא בצורה כזאת הם צריכים לגדול. וכך גם אנחנו כל הזמן גדלים, מתוך הניגוד בין המצבים, מתוך העליות והירידות, מתוך הרגשת החוסר והמילוי. כזאת היא הדרך.

קשה לנו להאמין שכבר עכשיו אנחנו נמצאים בעולם אין-סוף! אך מתוך העליות והירידות שאנחנו עוברים, אנחנו מתחילים להתרגל בהדרגה למחשבה הזאת. הרי הצורה שבה אנחנו רואים את העולם תלויה בעיניים שבהן אנחנו מביטים עליו. אם התעוררתי בבוקר במצב רוח טוב, נראה לי שהכול טוב וכל העולם טוב. ואם משהו הרס לי את מצב הרוח, אז כל העולם כבר נראה לי רע. וזאת על אף שכלל לא שינינו את התכונות שלנו, אלא רק האיזון שלהן משתנה במקצת. ואם נתחיל לשנות את התכונות שלנו, אז כפי שאומרים המקובלים, אנחנו נראה עולמות אחרים לגמרי, מציאות אחרת.

הכול – לפי האדם המשיג. והמציאות עצמה היא תמיד אור אין-סוף. אך אתה רואה את מה שאתה מסוגל לצייר לעצמך על הרקע שלו. זה מה שקובע את העולם שלך, את מידת ההעלמה של אור אין-סוף שבה אתה נמצא לפי התכונות שלך. ואם נרצה להידמות לאור הזה ולהיות משפיעים, כמוהו, נוכל להמשיך אלינו את המאור המחזיר למוטב, שיתקן אותנו וישנה את הרצון לקבל שלנו. והוא ירצה לקבל את צורת ההשפעה.

הפעולות האלה יהפכו להרגלים שלנו. אך ההרגלים הללו תמיד יהיו נגד הרצון שלנו, וידרשו מאיתנו מאמצים – עד שיתגלו בנו תכונות כאלה, שבהן נרגיש את צורת ההשפעה, את צורת הבורא. זה נקרא "גילוי הבורא לנברא".

הכול נעשה בזכות ההרגל שהופך לטבע שני. אנחנו מרגילים את עצמנו לעורר את הרצון שלנו, על ידי הסביבה והלימוד, כדי להתקרב אל ההשפעה, מתוך המצב שרחוק מאוד ממנה.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 19.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
איך לנצח את ההרגל
אם אין תשובה, סימן שהבקשה שקרית
ההשפעה – בלתי נראית, אך חשובה מאוד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/QWS7V

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest