דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / להתפתח במהירות האור

להתפתח במהירות האור

laitman_2010-11-10_3207_us.jpg

למעשה, העבודה הרוחנית היא מאוד קצרה וקלה, אם אנחנו עולים מעל לכוונה האגואיסטית ורוצים לבדוק עד כמה כולנו קיימים בתוכה. אבל אנחנו צריכים רק להסתכל מבחוץ, מפני שאי אפשר לחקור ולהרגיש את זה כל עוד אתה נמצא בתוך האגו והוא זה ששולט עליך, משחד אותך, ומונע ממך כל אפשרות להתייחס לכך באופן ביקורתי.

כדי להיות חוקר אובייקטיבי ושופט בלתי משוחד, אתה חייב להיות בלתי תלוי לחלוטין במה שאתה בודק. וזאת כבר מדרגה גבוהה מאוד. אבל אתה צריך לנסות ולהתחיל מדבר קטן, כדי להעריך את עצמך בצורה ביקורתית ככל הניתן. זה נקרא "הכרת הרע". אבל צריך כל הזמן לבדוק: מהי הכוונה שלי כלפי כל פעולה, כל מבט, כל תנועה שאני עושה.

ומכאן אפשר מייד לעבור לדרישה לשנות את הטבע שלי. כי הטבע שלי הוא אגואיסטי, אבל קיים טבע אחר, טבע אלטרואיסטי, טבע של השפעה.

מתוך ההיסטוריה שלנו אנחנו רואים כמה מיליארדי שנים נדרשו להתפתחות הטבע הדומם, מאות מיליוני שנים להתפתחות חיי הצומח, ומאות אלפי שנים להתפתחות עולם החי. ולעומת זאת, אנו רואים עד כמה מהירה הייתה התפתחות האדם, המדרגה האחרונה של התפתחות הטבע החי, שיצא מחוץ לגבולות הבהמיות הרגילה. זה לקח בסך הכול כ-20-30 אלף שנה.

אבל, בכל מדרגה קיימים השלבים האופייניים לה, מה שנקרא "עשר ספירות", ואנחנו רואים כמה הוסיפה המאה ה-20 להתפתחות הסופית שלנו, בהשוואה לכל שאר אלפי השנים.

כך זה יתרחש גם בהתפתחות הרוחנית שלנו, רק הרבה יותר מהר. כל מה שהתפתח בהיסטוריה במשך אלפי, מיליוני ומיליארדי שנים, יכול להתרחש אצלנו תוך שעות ספורות. הרי אין זמן ברוחניות! השינויים הללו יכולים להיות מיידיים.

וזה מפני שאנחנו חיים בזמן כזה שבו כל האנושות (כלומר, כל הבריאה) מתחילה להתקרב להכרת הרע של הכוונה האגואיסטית שלנו, של האגו שלנו. זה כבר לא נס שהוא יתגלה במלואו. הרבה אנשים בעולם כבר זקוקים לכך והם פחות או יותר מבינים את זה, רק שהם לא רואים אפשרות לעשות משהו. כולם מדברים מילים יפות, אבל לא הולכים מעבר לזה.

וזה אומר שהשינויים שלנו יכולים להיות מהירים מאוד, והכול תלוי בנו. ולכן, כפי שכתב הרב"ש, "אנחנו נתאספנו כאן… לעלות במעלות האדם". אדם הוא מי שמסוגל לשלוט על הכוונה שלו, האם היא תהיה על מנת לקבל או על מנת להשפיע. אנחנו צריכים רק לתפוס את הכוונה הזאת "בזנב" וכל הזמן לברר באיזו כוונה אנחנו נמצאים. כל הזמן לעסוק רק בזה. לא משנה אילו פעולות אנחנו מבצעים, העיקר הכוונה.

העולם שמתפקד על בסיס הפעולות, נקרא "העולם הזה", מפני שקיימת בו רק כוונה אחת. והעולם האחר, שפועל על בסיס הכוונות, נקרא "העולם העליון".

אם האדם מגלה שהכוונה שלו היא אגואיסטית, זה כבר נקרא העולם הרוחני והעליון, רק "מצד שמאל", מצד כוח הטומאה, "הקליפה". אבל זוהי כבר דרגה רוחנית, ולכן אנחנו צריכים להיות מעוניינים אפילו בגילוי הרע, ולשמוח בכך שאנחנו מגלים אותו.

העיקר הוא שאני מתקרב למחקר מנקודת מבטה של הכוונה. וזה לא משנה אם היא תהיה טובה או רעה, על מנת לקבל או על מנת להשפיע. התפקיד שלי הוא רק לחדור לתוכה יותר ויותר, ורק בה לחיות. בצורה כזאת, אני עובר לתדר אחר לגמרי של החיים שלי, לבירור היחס אליהם רק בהתאם לכוונה. וחוץ מזה אני לא דואג יותר לשום דבר. אם נמקד את כל תשומת ליבנו רק על זה – נוכל לגלות כאן את הפתח הקטן והצר אל העולם הרוחני!

וכל הקושי הוא בכך, שבכל פעם אנחנו צריכים לתפוס את הכוונה שלנו וכל הזמן להישאר בה. ואז נתחיל להתפתח במהירות האור! לזה כמעט ולא יידרש זמן. אלה הם כבר צירי הלידה, שבהם אנחנו נולדים בעולם הכוונות.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס הערבה, 23.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שני עולמות
הרומן עם האגו הסתיים
השער האחרון

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ir2Nc

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest