דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / להתכוונן למיקוד אחר

להתכוונן למיקוד אחר

Laitman_2011-09_6649.jpg

המאמר העיקרי בחכמת הקבלה הוא "אין עוד מלבדו". המאמר הזה מכוונן את ה"נקודה שבלב" שלנו, את ההשתוקקות שלנו לגילוי הטבע, לגילוי ההרמוניה העליונה, השלמה והנצחית שלו, האינטגרליות שלו, הגלובליות, שבה הכול מחובר הדדית לחלוטין ומהווה תמונה שלמה כוללת אחת.

בדרך כלל, בעולם שלנו אנחנו לא יכולים להקיף את כל זה על ידי האגו הפרטי שלנו. אנחנו מחלקים את הטבע להרבה מדעים (קיימים 184 מדעים). בטבע דבר כזה אינו קיים. פשוט אנחנו לא יכולים בו זמנית ללמוד הכול. אנחנו מחלקים את הטבע לאיזה שהם "חלקים" ולומדים ביולוגיה, זואולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה וכדומה, באופן כללי, כמות גדולה מאוד של מדעים.

האינדיבידואליות שלנו, האגו שלנו, הוא מאוד צר, לכן הוא יכול לתפוס משהו קונקרטי, ואילו לתפוס את הטבע בשלמותו, בצורה הוליסטית, הוא אינו מסוגל. ולכן אין באפשרותנו, בצורה אגואיסטית, בחמשת החושים שלנו הגשמיים, להרגיש את התמונה הכללית הזאת, את הכוח האינטגרלי. הוא לא מורגש על ידינו, הוא לא נכנס לתוך החושים שלנו.

לצורך זה אנחנו צריכים לפתח חוש חדש שיכלול בתוכו, באופן טבעי, את כל החושים הקודמים, אבל יהיה נבדל מהם בכך שהוא כולל בתוכו את האפשרות להרגיש בו זמנית הכול וביחד, כאחד שלם כללי. זאת צריכה להיות ההכְוונה שלנו. כלומר, במקום שנביט ימינה, שמאלה, למעלה, למטה, לפי אמות מידה מדויקות, בכך שמכוונים את האגו שלנו על ידי כיוונון לאיזו תופעה מסוימת, אנחנו להיפך, מסלקים את כל הכוונון, את כל האגו שלנו ומנסים לראות את הטבע כפי שהוא בעצמו. בכך כל ההכְוונה.

לצורך זה קיימת קבוצה ושיטות מיוחדות. בכך שמכוונים את עצמנו בצורה כזאת, אנחנו פתאום מתחילים להרגיש שבכך שמסירים את המיקוד האגואיסטי מהעולם, אנחנו מתחילים להסתכל עליו בצורה פשוטה, פתוחה, מבלי שרוצים לתפוס ממנו משהו, אלא ביציאה מתוכנו אל העולם, כאילו שלא מגבילים את עצמנו על ידי הגוף שלנו, על ידי חמשת החושים שלנו, על ידי ההבנה שלנו, על ידי יכולת התפיסה המוגבלת שלנו של כל הקיים בטבע. אז אנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו באמת מוקפים בכוח עצום, כולל, נצחי, מושלם, שנקרא "הטבע" או "הבורא".

אין לזה שום יחס לדתות, לאמונות, למיסטיקות למיניהן. זוהי רק שיטה שעוזרת לאדם להתעלות מעל ליחס הצר שלו כלפי העולם ולהביט עליו ללא הגבלה של זמן, מקום ותנועה, כלומר, כאילו לעבור מעֵבֵר לתחום של המהות שלנו, כדי שהגוף לא יגביל אותנו.

וכדי שהגוף לא יגביל אותנו אנחנו משתדלים להתארגן בקבוצות, ששם ההשפעה ההדדית בין החברים נותנת לנו את האפשרות לצאת מתוך עצמנו ולהתחיל להרגיש משהו מחוץ לגופנו, כאילו שאנחנו לא נמצאים בתוכו.

ובאמת, בכך שמתחילים להרגיש את עצמנו מחוץ לגוף, אנחנו מקבלים מושג על מה זה אומר לחיות מחוץ לגוף.

מתוך שיעור מס' 3 מהכנס בליטא, 24.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להרגיש את הכוח שמנהל אותנו
הרצון החדש
להפריד את ה"אני" שלי מהגוף הגשמי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/tREw0

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest