דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / להתכוונן לגל של השפעה

להתכוונן לגל של השפעה

שאלה: על ידי זה שאני רואה את החסרונות של החבר, אני למעשה רואה את הפגמים העצמיים שלי. איך אני יכול לזהות בחבר את המצב המתוקן?

תשובתי: העבודה עם הקבוצה היא רבגונית ונעשית עד גמר התיקון, מה גם שההסתכלות שלי על הקבוצה כל פעם משתנה. ואפילו שהקבוצה מונה מספר אנשים, אבל אם אני מעריך אותם כגדולים, אם אני מחשיב אותם בכזאת צורה כאילו שבעולם אין יותר כלום, שהם כאילו כל המציאות שלי, אז הקבוצה הופכת לגדולה בעיניי. הכול תלוי בהערכה, בחשיבות שאני מקנה לה. באופן דומה הילד מתייחס לאביו, בשבילו הוא האבא הכי טוב בעולם. כאן הכמות והאיכות מעורבבות ביניהם.

ואחר כך אני מתקדם, ובמידת ההתקרבות הנכונה עם החברים, אני רואה בהם מערכת עליונה שבה אני צריך להתכלל.

בדומה ליקום, עם כל מה שקיים בו, הקבוצה כוללת בתוכה את כל ה"עולמות הרוחניים". מצטרפות אליה כל הזמן נשמות חדשות, ודווקא היא מהווה את "עולם אין סוף". כל ה"עולמות" מתגלים בה כמערכת שמחברת אותנו. ואנחנו, בזה שמתקרבים בינינו, מצמצמים, "מקפלים" אותם כלפי מעלה, עד שהם הופכים ל"עולם אין סוף".

בהתאם לזה, אני מתחיל להסתכל על החברים ועל המציאות בצורה אחרת. עכשיו אני מזהה את ההזדמנויות שניתנות לי, אני מתחיל לנהל את עצמי ואת המציאות, בזה שמחזיק בכיוון לאותה המטרה. אני "ננעל" עליה, משתוקק לכזה קשר הדדי בינינו שיוצר רצון אחד. ובתוכו, בהתאם להשתוות, אנחנו נגלה כוח אחד.

כך אני מתקדם קדימה, בכך שמשתמש בי, בקבוצה ובכל מה שבינינו, למען השגת המטרה הזאת. אני לא צריך לצאת מחוץ לקבוצה, בתוכה אני מגלה את הכול: את המקובלים, הנשמות, ה"פרצופים הרוחניים", ה"עולמות"… הכול מתחבר ונכלל בתוכה. זה מה שמגלה האדם במידת ההתקדמות שלו.

שאלה: האם זה אומר שהקבוצה "משדרת" בתחום התדרים של ההשפעה, ורק אני בהיותי לא מתוקן, קולט עכשיו תדרים אחרים, אגואיסטיים?

תשובתי: נכון, אנחנו עדיין לא מכוונים לתדר של השפעה. נאמר: "כל הפוסל במומו פוסל". זה שייך לכל החושים שלי, הם עדיין לא הפכו לאמיתיים, בינתיים פועל בהם הרצון האגואיסטי ולכן, במקום התמונה הנכונה, אני תופס ומרגיש את האשליה המטושטשת של העולם הזה.

על ידי התיקון של הרגשות שלי אני אראה מציאות אחרת. אבל שוב, היא תיתפס ותתייצב דווקא בחמשת החושים הרוחניים שלי. ועד גמר התיקון היא גם כן תהיה מוגבלת, על ידי המסגרות הרוחניות של חמש ה"ספירות", ה"פרצופים", ה"עולמות". בעולם הרוחני התפיסה היא גם כן רק בחומר ובצורה המלובשת בחומר. זה עכשיו נדמה לנו, שברגע שניכנס לסולם הרוחני, כל המחיצות יפלו. אבל לא, גם שם האדם משיג הכול בכלים, ברצונות המוגבלים שלו.

נכון, הוא משיג את הקשר בין התופעות וזה ממלא אותו. אבל גם המילוי הזה הוא יחסי. אך מה שנוגע לתפיסת המציאות האמיתית השלמה, אז היא מגיעה בגמר התיקון ואנחנו לא יודעים כיצד היא תיראה…

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 18.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הקבוצה היא מקום העבודה
אל תאמין בעצמך, תאמין בחברים!
נכוון את המקלטים לטווח השפעה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/sezIu

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest