להתבטל כלפי האמת

שאלה: לאילו פעולות צריך להביא אותי הבירור של "אמת ושקר"?

תשובתי: הבירור של "אמת ושקר" מוביל אותי לפעולה אחת – לביטול כלפי העליון. כי האמת נמצאת בעליון, ואם אני התחתון, אז בי תמיד נמצא השקר. אם אני רוצה לגלות את העליון, אז אני חייב לקבל אותו ב"אמונה למעלה מהדעת". כל התנאים שהעליון מציב לפניי, עליי לקבל אותם כאמת, ואת הדחפים הפנימיים שלי לקבל כשקר.

מסתבר, שאני רוצה כביכול לצאת מתוכי ולהידבק בעליון, לקבל את הערכים שלו ולהשתדל לעבוד בהתאם לערכים שלו, בהתאם למוחו. כמו ילד שרוצה להשתמש במוחו של אביו ובזכות זה הוא גדל, רוכש מוח של אדם בוגר.

להתבטל כלפי האמת

בזכות ההתבטלות שלנו כלפי העליון, אנחנו רוכשים "כלים" נוספים. בעולם שלנו זה בנוי אחרת. אם אני מתבטל כלפיך בעולם שלנו, זאת אומרת, אני מוותר על דעה מסוימת שלי ומקבל את דעתך, מפני שלפי דעתי אתה יותר חכם, יותר משכיל ממני או שאולי אתה מדען. אני מבטל את עצמי כלפי נושא מסוים ובצורה כזאת אני יכול ללמוד ממך.

אבל ברוחניות עליי לבטל את עצמי כלפי העליון באופן מוחלט, כך שלא יישאר בי שום דבר מעצמי. אפילו לא כמו ילד כלפי המבוגר, אלא הרבה יותר. עליי לבטל את עצמי כך, שאני בכלל לא קיים, זה ביטול ברגש ובמחשבה. ואני עושה זאת ברציונליות ובחכמה רבה. כאן נחוצה עבודה פסיכולוגית מיוחדת. אני חוקר את עצמי ובודק כיצד אני מבטל את עצמי כלפי העליון כדי להתלבש בו ולרכוש ממנו את מצבו.

צורת התבטלות כזאת כלפי העליון מאפשרת לי לעלות אליו, למדרגתו. קודם יש ביטול מוחלט שלי כלפי העליון שנקרא "עיבור". אחר כך ביטול עצמי יותר גדול שנקרא "יניקה", ואחר כך ביטול עוד יותר גדול, שנקרא מצב "גדלות" או "מוחין".

בהתחלה זהו ביטול מאוד פשוט, אף על פי שלא קל לנו לקבל אותו. אני מבטל את עצמי כאילו אני לא קיים, הופך לנקודה אחת, לטיפת זרע בתוך הרחם של העליון. זאת רק ההתחלה של התבטלותי. אבל בהמשך, כדי לרכוש את המדרגה הזאת, עליי לקחת את כל המחשבות והרצונות הקודמים שלי ולהתחיל להפוך אותם בהתאם לעליון.

הם יהיו תמיד הפוכים, מפני ש"מלכות דעליון" הפכה ל"כתר" של התחתון, ולכן, הפסולת של העליון הייתה בשבילי מזון מתוק ואמיתי. מה שהיה במדרגה העליונה (ב"מלכות דעליון") פסולת, זבל ממש, שאני לא רציתי להשתמש, הופך במדרגה של התחתון למתוק, לאמת.

ואם אני רוצה לבצע עבודה אחרת, אז עליי להפוך את כל מה שאני מרגיש עכשיו כמר – למתוק, ואת כל מה שאני חשבתי שהיה מתוק, צריך להפוך למר במדרגה העליונה. כל האמת שלי שעוברת לדרגת העליון צריכה להפוך לשקר, וכל השקר שלי צריך להפוך לאמת של העליון. זאת אומרת שה"מלכות דעליון" הופכת ל"כתר" של התחתון. אם אני רוצה לעלות, אז אני חייב לעשות עבודה הפוכה.

אבל בתחילה אני רק מבטל את עצמי בלי לברר היכן האמת והיכן השקר. מה שלא יהיה, אני כל הזמן דואג רק לביטול עצמי כלפי העליון, כאילו אני לא קיים, הופך לנקודה, לטיפת הזרע. אבל אחר כך אני מתחיל לעשות בירור עצמי, הופך את המר למתוק ואת השקר לאמת וכך אני עולה בסולם המדרגות.

במשך תשעה ירחי לידה אני כל הזמן גדל בזכות ביטול עצמי יותר ויותר גדול, הופך את השקר שלי לאמת ואת כל הטעמים המרים שאני מרגיש בהשפעה, אני הופך למתוק. זאת עבודה גדולה ובלתי פוסקת כדי להפוך את עצמי בכל רצונותיי ומחשבותיי, להפוך אותם להשפעה, לנתינה ולהרגיש בכל זה מתיקות.

ברור ששינוי כזה מתרחש על ידי האור שמגיע אליי. אבל עליי כל הזמן לבטל את עצמי במדרגה יותר ויותר גבוהה כדי שהאור יוכל להשפיע עליי. האור שמגיע אליי במשך תשעה ירחי לידה נקרא "דם", מהמילה "דומם", וכל הזמן משנה אותי. ואחר כך אני עובר דרגות "יניקה" ו"גדלות".

כל העלייה מהתחתון לעליון היא עבודת ביטול. ולכן, דווקא על ידי הפצת הידע הזה ויציאה לקהל הרחב אנחנו מממשים שם את הביטול העצמי. כי על ידי ביטול כלפי האנשים, כלפי העולם הזה, אנחנו משרתים להם, על ידי זה אנחנו מבטלים את עצמנו כלפי הבורא שנמצא ביניהם. מפני שדווקא הבורא הציב לפנינו את כל העולם הזה.

מתוך שיעור על פי המאמר מ"שמעתי", 30.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מקבל את הסטנדרט של העליון
איפוס של המוח לאמת – שקר
גשר צר בין העולמות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/orHUe

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest