קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 3 בכנס ההכנה לכנס הערבות העולמי
שאלה: בשיעורים כולנו מושכים יחד את המאור. בהפצה קיימים בינינו יחסי עובד-מעביד. כיצד אני יכול להתבטל בפני החברים במהלך היום?
תשובתי: אני לא מתבטל בפני המראה החיצוני של החבר, וגם לא בפני השם שלו, התכונות שלו או האופי שלו. אני מתבטל בפני מושג הקבוצה, שכולל בתוכו את המציאות כולה: העולמות, הכלים, האורות… אני רוצה להיות שם, נכלל ומבוטל, מבלי להרגיש את הקיום הפרטי שלי.
זהו כבר לא סתם הלבוש הגשמי של החבר. אני מחפש רק את הצורה הרוחנית. אני רוצה להתעלות מעל הרצונות והמחשבות שלי. אם עכשיו אני מתכחש לעצמי, אז כל הגוף שלי, כל הנטיות שלי, כל מה שיש בי – מכוון למילוי הרצונות של הלב הכללי והמחשבות של הראש הכללי. זה נקרא ביטול.
למשל, עכשיו, לפני הכנס, אני מוכן לעשות הכול כדי שהוא יצליח. אני דוחה כל ביקורת, אני לא עושה שום חשבונות – לא משנה לאן יזמינו אותי, לא משנה כמה זמן ואיזה מאמץ זה דורש. ברגע שאני רואה, שומע או מרגיש שאפשר לעזור במשהו – אני מייד עושה זאת. אם אני מתעכב אפילו לרגע אחד – זה כבר לא בסדר. זה סימן שלא התבטלתי בפני החברים.
מתוך שיעור מס' 3 בכנס ההכנה לכנס הערבות העולמי, 11.11.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מה הכתובת של הבורא?
לפני ההתקפה
הקריטריונים לביטול עצמי
