קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
קראתי ש"אושר" הוא הרעיון שעומד מאחורי כל הפעולות שלנו, הכול מכוון כדי שנהיה מאושרים. כתוצאה מכך, בחברה שלנו התפתחה מחלה חדשה, חרדה ופחד מפני צער ויגון.
המשפטים הללו נשמעים מוזר: "תכתוב את כל האירועים שהפכו אותך למאושר במשך היום הזה", "אושר זו זכות שניתנה לנו מלידה", "תתעודד, תוך התעלמות מכל הכישלונות".
אנחנו מחנכים את הילדים בהתאם לרעיון שקובע, שהם חייבים להיות מאושרים בכל מקרה. איזו שטות! שלמות, זה המצב שאליו אנחנו צריכים להפנות את כל הפעולות שלנו, וחלק משלמות, זה אכזבה, פחד, תחושה של עצבות וצער, ייאוש, חוסר אונים ואובדן תקוות. דווקא הדברים האלה עושים אותנו למי שאנחנו באמת.
בניגוד לייסורים, הרגשת אושר, ניצחון ותענוג, הם בסך הכול דברים חריגים נעימים. גם זה קורה, אבל בעצם, לא מלמד אותנו שום דבר. חייבים להחליף את המילה "אושר", במובן הרעיוני, למילה "שלמות", ולעשות את הסיסמה ליותר מדויקת. מה שקורה איתי כרגע, עוזר לי להפוך לאדם מושלם, אישיות שלמה! יש לך היום יום רע? התשובה היא, כן.
תגובתי: חכמת הקבלה מציעה יחס לעולם ב"קו אמצעי", לקבוע ולהגדיר הכול לפי התועלת להשגת מטרת הקיום, שמתקרבת על סמך שילוב של אושר וקושי. אבל לצורך זה צריך לגלות ולחשוף את המטרה האמיתית, שיכולה להיות רק מעל החיים, מה מוביל למטרה הזאת, ולהשוות את כל מה שמתרחש להתקרבות למטרה.
