להרגיש אותך קרוב!

שאלה: בזמן האחרון לקבוצה שלנו לא מגיעים אנשים חדשים. מה עלינו לעשות כקבוצה כדי לפתור את הבעיה? לעבור למקום חדש, קרוב יותר למרכז העיר? להגביר את ההפצה? או שנחוצים שינויים פנימיים?

תשובתי: נראה לי שאנחנו יותר ויותר מתקדמים לקשרים וירטואלים. קשה לאדם להגיע לקבוצה, כשהדרך הלוך ושוב לוקחת 3-4 שעות, הוא פשוט מבזבז את זמנו לריק. הרי אנחנו חיים בעולם הזה, האדם צריך לעבוד, להקדיש זמן למשפחתו, לעשות עוד דברים כלשהם שנחוצים לו ובנוסף לכך גם להגיע לקבוצה – זה קשה מאוד.

זה לוקח הרבה זמן ודורש גם לא מעט כסף, הרי ישנם אנשים שצריכים להגיע ממרחק רב. לכן איני חושב שבעתיד הקבוצות שלנו יגדלו, אני חושב שאנחנו צריכים לפתח מערכת לימודים וירטואלית, ליצור קבוצות וירטואליות ולהתחבר וירטואלית. אך החיבור הוירטואלי הזה צריך לתת לנו אשליה מלאה והרגשה שאנחנו יחד. ואני רואה שכל העולם מתקדם לצורה כזו של קשר.

פעם בכמה חודשים כשאנחנו מארגנים כנס, האדם יכול להגיע אפילו מרחוק כדי להתחבר עם האחרים, אך לדרוש שהוא יגיע כל יום וישתתף בלימודים, זה פשוט לא מציאותי. אין לו לכך זמן. אנחנו נאבד את האדם הזה. הוא יפסיק ללמוד.

יותר טוב שישב בבית ויתחבר איתנו וירטואלית. ואנחנו נראה אותו על המסך, נרגיש שהוא איתנו וכולנו יחד נשתתף בשיעור. הרי בכל מקרה בזמן השיעור אנחנו מסתכלים לא זה על זה אלא על המסך. וחוץ מזה אפשר להתכתב בדואר האלקטרוני לבצע פעולות משותפות למיניהן.

אני לא בעד לנסוע כל יום לקבוצה. זה לא מציאותי. אנחנו צריכים לפתח מערכת של קשר וירטואלי רוחני. בעבר ניסינו לעשות זאת כמה פעמים, אך כלום לא יצא. אולם לא צריך להרים ידיים, צריך להמשיך. אנחנו צריכים לבנות כזו רשת קשר בינינו שבה באמת נוכל לחיות, כשאנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים זה ליד זה.

מתוך שיעור מס' 8 בכנס בניו-ג'רזי, 03.04.11

ידיעות קודמות בנושא:
על כנסים וירטואליים וקשר ריאלי
סביבה וירטואלית אמיתית
אין מרחקים עבור הנשמות