להציב את הבורא לשירות המטרה

בעל הסולם, מתוך מאמר "הערבות":

"כי מצד הקיום, דהיינו אם מקיימים הערבות, עד שכל אחד דואג וממלא לכל מחסוריו של חבירו, הנה נמצאים משום זה, שיכולים לקיים התורה והמצות בשלמות, דהיינו לעשות נחת רוח ליוצרו."

היחסים עם הבורא נוצרים בכלי המשותף, תחת השפעת האור המשותף. צורת ההשפעה המשותפת שמתגלה לנו, זה הבורא. לכן נאמר: "ישראל, אורייתא וקב"ה, חד הוא".

ובינתיים, אנחנו צריכים להתייחס לבורא כאל אמצעי, ולא כמטרה. עכשיו המטרה עבורי היא חיבור בתוך הקבוצה, שאני חייב להגיע לערבות. אם אני מגדיר את הערבות כמטרה בלתי ניתנת לשינוי, שאין יותר נעלה ממנה, אז אני צריך לאסוף את כל הכוחות, והבורא משרת אותי בזה.

כי על ידי זה שאנחנו דורשים את המאור המחזיר למוטב, אנחנו דווקא רוצים את זה שהבורא "ישרת" אותנו, יתקן אותנו. בשביל זה אנחנו מושכים אותו, ואין כאן ממה להתבייש. בסופו של דבר, דווקא על המצב הזה נאמר: "נצחוני בניי". כאן חייבת להיות גישה מעשית ועניינית.

לכן, אנחנו מייצבים כלי משותף ואז מייצרים יחס לבורא, מתחילים להבין מי הוא ומה הוא, מה מסתתר מאחורי המושג הזה.

הכול מושג מתוך ה"כלים", הרצונות האלה, ולא בדרך של מחשבות מופשטות, שבהן אין שום רמז להבנת הבורא. עוד לא התקרבנו אליו, אבל כבר מנסים לדמיין אותו לעצמנו, ובזה רק עושים לעצמנו פסל ודמות…

מתוך שיעור על מאמר "הערבות", 05.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
המפתח לכל המנעולים הוא הרצון
לבנות בתוכך סירה עבור החברים
דרושה התחלה חדשה