קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בעלי הזוהר כותבים ש"מתחילה נראים כאנשים עושי מלחמה שרוצים להרוג זה את זה" ואחר כך חוזרים להיות ב"אהבת אחווה". נראה כי המעבר הזה הוא הדבר הכי חשוב לימינו אנו, כשכולם רוצים להרוג אחד את השני, איך פתאום חוזרים להיות ב"אהבת אחווה"?
תשובתי: אצל המקובלים זה קורה אפילו כמה פעמים ביום, זה לא שיש תקופה רעה ואחר כך תקופה טובה, אלא כשהמקובלים מתחילים ללמוד אין ביניהם כל כך ויכוחים, אין ביניהם כלום, אבל כשהם מתחילים להתחבר, לעבוד על החיבור ביניהם בעשירייה, אז מתחילים הוויכוחים, החיכוכים, הבעיות, עד כדי כך שהם לא מסכימים ושונאים זה את זה, ואז עליהם לעבוד גילוי הטוב לפי מידת הרע שמתגלה ביניהם, כדי שהכוח העליון של החיבור יתקן את היחסים ביניהם.
שאלה: היכן הכפתור הזה שאתה כביכול לוחץ עליו, וממצב שאתה רוצה להרוג את האדם מולך, אתה מתחיל להרגיש אהבה כלפיו?
תשובתי: הכפתור הזה הוא חשיבות הבורא בעיני הנברא. אם חשוב לאדם להגיע לדבקות בבורא, אז הוא חייב להתעלות מעל האגו שלו ולהגיע לחיבור.
שאלה: במה מתבטאת הערבות ההדדית בחבורה כזו?
תשובתי: בכך שכולם מבינים שחייבת להיות כאן עבודה קבוצתית בעשירייה, כי אף אחד לא יכול להגיע לבד לתיקון הנשמה שלו, לגילוי הבורא. אך ורק מתוך המצב הזה אנחנו מגיעים לכך שנתעלה מעל העולם הזה, למעלה מהאגו שלנו, ונתחבר ונרגיש את המציאות העליונה שמנהלת את כל הגשמיות.
