להפוך עץ יבש לעץ החיים

היחס לסביבה יכול להיבנות בצורות שונות. יכול להיות שהאדם משקיע בסביבה בצורה כמותית, ויכול להיות שהוא משקיע בה בצורה איכותית. יכול להיות שהאדם השקיע רק מעט בסביבה, אבל הסביבה השפיעה עליו הרבה. הוא אמנם פתח את עצמו רק במקצת, אבל הסביבה בכל זאת מעוררת אותו ופועלת עליו בעוצמה רבה. במקרה כזה, ודאי שהוא יצטרך לאחר מכן להשלים את היגיעה שלו ולהחזיר לסביבה.

העיקרון הזה מתבטא במשפט שכביכול הבורא אומר: "לוו עליי ואני פורע". אנחנו יכולים לקבל כוחות להתקדמות "בהקפה", ולאחר מכן להחזיר את החוב, בכך שנמסור אותם לאחרים.

זה מובן גם מתוך המבנה של המערכת עצמה, שבה אף אחד לא יכול להתקדם על ידי חומר הדלק שלו עצמו. אנחנו יכולים לתאר את המערכת הזאת כמו "עץ החיים", מין מבנה היררכי שבנוי בצורת פירמידה: אם אני לא אקבל דחיפה מאלה שנמצאים תחתיי בשרשרת הזאת, לא אוכל להתעורר בעצמי.

בסופו של דבר, אני צריך להשקיע באחרים, בסביבה, בקבוצה. ועל ידי זה אני נעשה גדול יותר. וכל אלה שנמצאים תחתיי, מעוררים אותי על ידי החסרונות שלהם, ואני מתקדם על ידי אותם החסרונות שקיבלתי מהם. אבל החסרונות האלה בעצם נרשמים על חשבוני, כי אני הוא זה שמעורר אותם.

וישנם כאלה חסרונות, שאפילו לא עוררתי אותם, אבל הם מעלים אליי את הבקשה הזאת (מ"ן) ומגרים אותי שאלך קדימה ואשיג את מה שהם רוצים, כשם שילדים קטנים לוחצים על הוריהם. בצורה כזאת אני מקבל מהם התעוררות נוספת, שאותה אני אצטרך להשלים לאחר מכן על ידי היגיעה שלי. כי אני התעוררתי על ידי הגירוי מצד אלה שנמצאים תחתיי במערכת.

קיימים הרבה קשרים כאלה במערכת האינטגרלית, שבה כולנו תלויים זה בזה. אנחנו תמיד משלימים זה לזה את היגיעה, כך שבסופו של דבר, האדם נכלל עם האחרים עד כדי כך שהוא מעורר את כולם וכולם מעוררים אותו.

בצורה כזאת הוא מקבל את השכר של כולם! וכך כל אחד ואחד. לאף אחד לא חסר יותר שום דבר. עד כדי כך ההשלמה היא שלמה. וזאת בעצם השלמת היגיעה המושלמת, כאשר כל אחד גם נתן את כל היגיעה וגם מצא את המילוי השלם, כמו שנאמר: "יגעתי ומצאתי – תאמין!".

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 21.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
השכר במערכת האינטגרלית: לעשות יותר
אתה לא רואה מה יצא לך מזה? – תתקן את המאזניים!
תאוצה למעלה מהדעת