להעדיף פנימיות

מתוך שיעור שמוקדש ליום השואה.

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ע"א: "וטעם דבריהם הוא, כמו שבארנו, שבהיות כל עוסקי התורה, מזלזלים בפנימיות שלהם, ובפנימיות התורה, ומניחים אותה, כמו דבר שאין צורך בו בעולם, ויעסקו בה רק בשעה שלא יום ולא לילה, והמה בה, כעורים מגששים קיר. שבזה, המה מגבירים את חיצוניותם עצמם, דהיינו תועלת גופם, וכן חיצוניות התורה, המה מחשיבים על פנימיות התורה, ואז המה גורמים במעשיהם הללו, שכל בחינות החיצוניות שישנן בעולם מגבירות את עצמן על כל חלקי הפנימיות שבעולם, כל אחת לפי מהותה, כי החיצוניות שבכלל ישראל, דהיינו עמי הארצות שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבכלל ישראל שהם גדולי התורה. וכן החיצוניות שבאומות העולם, שהם בעלי החורבן שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבהם, שהם חסידי אומות העולם. וכן חיצוניות כל העולם, שהם אוה"ע, מתגברת ומבטלת את בני ישראל, שהם פנימיות העולם. ובדור כזה, כל בעלי החורבן שבאומות העולם, מרימים ראש, ורוצים בעיקר להשמיד ולהרג את בני ישראל, דהיינו כמ"ש ז"ל (יבמות ס"ג) אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל. דהיינו כמ"ש בתיקונים הנ"ל שהם גורמים עניות וחרב ושוד והריגות והשמדות בעולם כולו.
ואחר שבעונותנו הרבים נעשינו עדי ראיה לכל האמור בתיקונים הנ"ל. ולא עוד אלא שמדת הדין פגעה דוקא בהטובים שבנו. כמ"ש ז"ל (ב"ק ס') ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחילה. ומכל הפאר שהיה לכלל ישראל בארצות פולין וליטא, וכו', לא נשאר לנו אלא השרידים שבארצנו הקדושה. הנה מעתה מוטל רק עלינו שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה, וכל אחד ואחד מאתנו שרידי הפליטה, יקבל על עצמו בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך את פנימיות התורה וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה, ואז יזכה כל אחד ואחד מאתנו להגביר מעלת פנימיותו עצמו, דהיינו בחינת ישראל שבו, שהיא צרכי הנפש על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת אוה"ע שבו, שהיא צרכי הגוף.ויגיע כח הזה גם על כלל ישראל כולו עד שעמי הארצות שבנו, יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם ויצייתו להם. וכן פנימיות אוה"ע, שהם חסידי אומות העולם, יתגברו ויכניעו את החיצוניות שלהם. שהם בעלי החורבן. וכן פנימיות העולם, שהם ישראל יתגברו בכל שבחם ומעלתם על חיצוניות העולם, שהם האומות.
ואז כל אוה"ע יכירו ויודו במעלת ישראל עליהם. ויקיימו הכתוב (ישעיה י"ד) ולקחום עמים והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה' וגו'. וכן (ישעיה מ"ט) והביאו בניך בחוצן ובנותיך על כתף תנשאנה. וז"ש בזוהר נשא דף קכד ע"ב וז"ל בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזוהר וכו' יפקון ביה מן גלותא ברחמי דהיינו כמבואר. אכי"ר."

במילה ה"תורה", בעל הסולם מתכוון למאור המחזיר למוטב, כלומר, ללימוד שבעזרתו האדם מתקן את עצמו, מכיוון שנאמר: "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". לכן, בכל מדרגה הכול תלוי ביחסים בין הפנימיות לחיצוניות, והמדרגות העליונות קובעות את מה שיקרה במדרגות התחתונות. לכן, כל אחד מאיתנו, כלומר, כל מי שעוסק בחכמת הקבלה ושייך ל"ישראל", לישר-אל, הוא זה שקובע את המשך מהלך העניינים, בכך שמעדיף את הפנימיות על החיצוניות, ובכך שמעמיד את ההתקדמות הרוחנית, האהבה, החיבור, ההשפעה מעל החלק החיצוני שבו, שמבוסס על תועלת עצמית, הצלחה, כבוד, רצון לשלוט על האחרים וכו'. המאבק הפנימי של כל אחד מאיתנו, והבעתו בתוך הקבוצה, זה מה שיקבע לאן מועדות פני העולם.

אולם במקרה כזה שבו הכול תלוי בנו, בשביל מה אנחנו צריכים את ההפצה? העניין הוא היום שכל העולם גם צריך לקבוע את היחסים שלו לפנימיות ולחיצוניות. בכל מדרגה, ודרגה, כל אחד יצטרך לקבוע את זה ולהעדיף את החיבור כדי להצטרף אלינו. ואז "אומות העולם", או הרצונות האגואיסטיים שלנו, יבואו ויתמכו בחלק האלטרואיסטי שמוביל את העולם קדימה.

באופן כזה, כמו שכבר נאמר, הכול תלוי ביחס בין פנימיות וחיצוניות, בין ההתקדמות הרוחנית לבין כל שאר האינטרסים הגשמיים. מכאן נובעת השאלה הגדולה, מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהאסונות לא יחזרו לעולם? בסופו של דבר, עד כמה שזה לא נעים, אנחנו צריכים לקבל את המילים של בעל הסולם: "אין עוד מלבדו", "חוק נתן ולא יעבור", וחוץ מאלה שיש להם גישה למאור המחזיר למוטב, אף אחד אחר לא יכול להשפיע במאומה על התקדמות העולם.

ולכן צריכים להודות, אנחנו אשמים בייסורים של העולם ובאותן הצרות שפוקדות אותו. ועל זה מדבר בעל הסולם – מאחר וישראל העדיף את החיצוניות על הפנימיות, ולא פתח את חכמת הקבלה בזמן הנכון, במידה הזאת הוא בעצמו הזמין על עצמו את השואה…

מתוך שיעור שמוקדש ליום השואה, 19.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
עידן הבחירה החופשית
הנאציזם: האם לא יהיה יותר אף פעם?
הדמעות לא יעזרו