קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אדם שאינו מוכן לגמרי ויגיע לכנס "קבלה לעם" העולמי בפעם הראשונה, יגיד: "כן, כל זה מאוד נחמד. אנשים מתאחדים וזה לא רע", אך הוא לא ירגיש שבאיחוד הזה קיים משהו נעלה יותר, שהאיחוד הזה שונה מאחרים. האם זה נורמלי אם הוא ייצא מהכנס בהרגשה כזאת?
תשובתי: לכל אחד בחיים קיימת מטרה משלו. כאן מתאספים אנשים שרוצים להשׂיג את הבורא. את הבורא ניתן להשׂיג רק אם תאהב הזולת כמו את עצמך. איננו נגד זה שיגיעו אלינו אנשים שונים לגמרי, שיראו מי אנחנו. אפילו אם האדם נגד חכמת הקבלה או נגדנו באופן אישי, זה יעזור לו לגלות למה הוא בכלל נגד. והמגע שלנו עם כל אדם שנמצא עימנו באיזשהו קשר, מעבירה לו מנה של אור ובאופן כזה כל העולם מתקדם לתיקון. לכן דווקא בגלל זה התרחשה השבירה, רק במצב יותר דרמטי.
השבירה הייתה חיונית כדי להעביר ניצוצות של אור לתוך הכלים שאינם יכולים לקבל אותו בצורה אחרת, ולאחר השבירה, בעזרת צורות קשר שונות אפילו כאלו שאינן נעימות כל כך, אנחנו יכולים להעביר את האור לכולם. לכן, גם אם האויבים והמתנגדים שלנו יהיו בקשר איתנו, זה טוב. צורת החיבור הזאת, לא "פנים בפנים", אז לפחות "פנים באחור" או אפילו "אחור באחור", בכל מקרה זוהי צורת חיבור. לכן לפעמים אנשים שואפים לריב, כדי להיכנס למגע…
נתאסף, נתחבר, נגלה בינינו את הבורא ותפילת הרבים תעלה אותנו לרוחניות!
מתוך שיעור על מכתבו של בעל הסולם, 22.10.2010
ידיעות קודמות בנושא:
כנס – איחוד הניצוצות
ההפתעות הן ברוחניות!
לא ליפול מהסוס
