דף הבית / חינוך, ילדים / להכיר בחוסר התכלית כדי להגיע לתכלית

להכיר בחוסר התכלית כדי להגיע לתכלית

Laitman_2012-02-21_1025_w.jpg

אנחנו נצטרך לעבוד קשה ולהזיע הרבה כדי להבין מה צריכה להיות החברה החדשה. האם היא צריכה לעודד אותנו ביחס חיובי וטוב? האם היא צריכה להעניש אותנו על חוסר ההשתתפות בפעולת החיבור ההדדי?

האם היא צריכה להגדיל את הערכים – חמלה, התחשבות, שותפות, ערבות, עד שתשלוט בינינו האהבה? כיצד אפשר לעשות מחקר מתמיד של הטבע האנושי וכל הזמן לשפר את השפעת הסביבה על כל אחד, כדי שהאדם יאלץ להשתנות, שידע לשם מה זה נחוץ, שימצא כוחות ותגמול שיצדיקו את המאמץ שהשקיע?

הרי, אפילו כדי להעביר את היד ממקום למקום אני זקוק לאנרגיה. וגם כאן עלי להרגיש את תמיכת הטבע עצמו, כדי שהשנאה, היריבות, ההתרחקות, הדחייה, שאני מגלה כלפי הזולת, יעוררו בי התנגדות גדולה ויהיו קשים ליישום. ולהיפך – טוב לב, השתתפות, ערבות ואהבה, צריכים מיד להיות מזוהים עם קבלת הכוח והמילוי.

עלינו לבנות את החברה כך, שהיא תספק לנו את שני העקרונות הבאים: כוח שלילי בתגובה לאגו, וכוח חיובי בתגובה לאהבת הזולת. כשבונים חברה כזאת, עלינו לקחת בחשבון נתונים איכותיים וכמותיים, כדי שהיא תוכל לשכנע ולחייב, ללטף וללחוץ על כל אחד בנפרד ועל כולם ביחד. כשמשתתפים ביחד בבניה הזאת, אנחנו בעצם בונים טבע חדש, שישפיע עלינו. אנחנו כביכול, משלימים את הכוח האגואיסטי ששולט בטבע האנושי באמצעות הכוח האלטרואיסטי הטוב, שלא נמצא בנו.

לכך דוחף אותנו הטבע, ולכן הכול תלוי בהתארגנות שלנו, באיזו מידה נחייב את עצמנו, נעבוד על עצמנו, נחייב אחד את השני בעזרת כלי התקשורת והמערכות האחרות העומדות לרשותנו.

כאן נשמעת מילת "הקסם" – ערבות. אנחנו צריכים לסבול בגלל הקשר הכפייתי, והקשר שהוא בינתיים אגואיסטי. כבר עכשיו, אפילו בצורה שלילית, אנחנו ערבים זה לזה. כל מי שקודח חור בדופן הסירה הכללית, מטביע את כולם בתוך אוקיינוס של אגו, כולל את עצמו. בסופו של דבר כולנו נאבדים, שוקעים.

ולכן, הערבות שלנו מתחילה מההבנה, שאנחנו זקוקים לחברה שתלמד אותנו את המינימום הנחוץ על מנת לספק את הקשר האגואיסטי ואת הצורך לנתב את כל סוגי הקשר האינטגרלי בינינו לנתיב אלטרואיסטי. במילה "ערבות" עלינו להרגיש משפחה. שכל אחד ערב לכולם. אם הוא מרגיש הרגשה טובה או רעה, מרוויח מעט או הרבה, אם מתייחס לאחרים טוב או רע – כל זה משפיע על כולם.

ודווקא בזכות החקר של היחסים הרעים בינינו, חדורי הקשר הצמוד, עלינו בהדרגה להגיע להכרה חדשה, לצורך לבנות קשר טוב. על ידי זה אנחנו נבין, שלא במקרה הטבע שהוביל אותנו אלפי שנים לפי דרך ההתפתחות הזאת, הביא את העולם למצב של משבר. מטרתו היא לידה חדשה של האנושות, שבזכותה נגיע לאותו הכוח שמסתתר בטבע – כוח האהבה.

אנחנו נגיע לאיזון עם הטבע, נרכוש את הכוח ששולט בו. דווקא על ידי כוח האהבה הטבע מסוגל לברוא את הדומם, הצומח, החי ואת האדם. בעזרת כוח האהבה הוא מעניק חיים. ואם אנחנו נרכוש את כוח האהבה הזה, נאהב את הזולת כמו את עצמנו, על ידי זה אנחנו נרכוש את חוק הטבע האוניברסלי ונממש אותו.

המימוש של החוק הזה דורש שקודם נהיה הפוכים לו ושנרגיש עד כמה זה רע. זה יאפשר לנו להבין כעת, בדרך אליו, עד כמה הוא גבוה, נצחי ושלם. מתוך שני ההפכים, נעלה מתוך האגו הגדול לאהבה גדולה, אנחנו נרגיש את כל הקרע ביניהם, ואז נכיר את השלמות, הנצחיות, גדלות הדרך שעברנו.

הרי כל דבר בחיים אנחנו משיגים מתוך ניגוד: אין טוב בלי רע, אין מתוק בלי מר וכולי. כך גם כאן, בכל הנאותינו אנחנו משווים את עצמנו לאחרים. העיקר שיהיה לי מעט טוב יותר מאשר לזולת.

אני אף פעם לא מרגיש סתם הרגשה טובה, בלי קשר לאחרים. גם אם אני חי במערה, היא צריכה להיות טובה יותר מזו של השכן. גם אם אני מרוויח מספר גרושים ביום, אבל לפחות בגרוש אחד יותר מהשכן. זה נותן לאדם מילוי פסיכולוגי, הרגשת הצלחה. ובשבילנו זה העיקר.

בהתאם לאותו העיקרון, כשמגיעים לאהבה, אנחנו מעריכים אותה ביחס לשנאה הקודמת, ואז מרגישים כמה הרווחנו, עד כמה גדלנו, עד כמה גדול עכשיו המילוי שלנו יחסית למצבים שעברו במשך ההיסטוריה, ונשארו בזיכרון הקולקטיבי של האנושות. אז אנחנו באמת מגיעים להנאה המוחלטת.

התנאי של אהבת הזולת אמור להביא את האדם לשלמות, להנאה מוחלטת ולמילוי. והאנרגיה הדרושה כדי לממש את השינויים היא "להעביר את היד ממקום למקום", כלומר, להעביר את עצמי מתוך האגו לאהבה. היא מגיעה אלינו משני הכיוונים, מצד אחד הטבע מאלץ אותנו לכך על ידי האסונות שמאיימים על קיומנו, ומצד שני, הכוח החיובי של הסביבה שאנחנו מעצבים בצורה מלאכותית, מושך כל אחד קדימה, כדי שאנחנו נשתלב בתוך הסביבה הזאת על פי העקרונות של ערבות הדדית והרגשת האהבה.

עברנו את כל ההיסטוריה שלנו כדי להכיר את חוק האהבה, שבסופו של דבר שולט בטבע, כדי להכיר אותו כפי שהוא. ואת כל השלבים הקודמים בדרך למימוש של החוק הזה בתוכנו אנחנו צריכים רק כדי להכיר את השליליות שבהם, את חוסר המטרה, את השבירה הגדולה שבה אנחנו נמצאים. מתוך זה, אנחנו בונים בעצמנו את "המבנה" הנפלא שנקרא "אדם".

מתוך שיחה מס' 13 על "החיים החדשים", 11.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בונים סביבה עבור כולם
גישה הוליסטית
איזון בדרך של אהבה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/7TJqV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest