דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / להיענות לקריאת הבורא

להיענות לקריאת הבורא

בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה":

"והוא, כי ענין זה של גילוי אלקותו ית', אינו ענין המופיע כולו בבת אחת, כדרכי הגילוי שבדברים הגשמיים. אלא הולך ומופיע בהמשך זמן מסוים, אשר תלוי לפי זיכוכו של אותו המשיג, עד שיתגלו אליו כל המדרגות המרובות, הערוכות מראש, מבחינתם שמעילא לתתא. ולהיותם מסודרים ובאים בהשגה, בזה אחר זה, וזה למעלה מזה, כדוגמת שלבות הסולם, מכונים משום זה בשם "מדרגות"."

הכול בנוי והוכן מראש בכל הפרטים, בכל מה שיש. ולכן אנחנו לא יכולים לשנות את המעשה במאומה. איך שהמדרגות השתלשלו מלמעלה למטה, לפי חוקים של ענף ושורש, כך אנחנו מטפסים באותו ה"עץ" מלמטה למעלה. באף מילימטר של החזרה הזאת אל השורש אין שום חידוש. המצבים הם קבועים, הכול נקבע מראש בהתאם לרצון, ל"מסך" ול"אור" בכל השלבים. לא יכולים להיות כאן שום חידושים, מפני שבין ה"אורות" וה"כלים" קיים חוק בלתי ניתן לשינוי, "נוסחת ברזל".

לא יכול להיות שום דבר, חוץ מ"אורות", "כלים" ו"מסכים". ולכן מהמצב השלם באין סוף ועד המצב הכי שבור, הכי קטן שבעולם הזה – הכול נקבע על ידי שיתוף של שלושת הגורמים האלה. אין שום חידוש בדרך מלמעלה למטה ושום חידוש בתיקון ממטה למעלה. וזה נקרא "אחור וקדם צרתני".

הבורא, הוא המשפיע, "יש מיש", והנברא, הוא המקבל, "יש מאין". ביניהם קיימת נוסחה שקובעת את מידת ההשתוות על ידי ה"מסך". למעשה, כל המדרגות נבדלות ביניהן בהתאם ל"מסך", שבמידה יותר גדולה או יותר קטנה מקשר בין האור והכלי. לכן, תמיד ובהכול פועל חוק אחד כולל של השתוות הצורה. דווקא הוא זה שקובע את ההבדל בין הבורא לנברא, או בין האור והכלי.

במקרה כזה, מהו התפקיד של התחתונים? והאם הם בכלל קיימים, אם הכול נקבע על ידי שילוב הדדי של שני כוחות? אם בכל מקום שולט הטבע, אז על אילו עליונים ותחתונים מדובר?

אבל כאשר שני כוחות מתנגשים ביניהם, נכנסים זה בזה ומשפיעים זה על זה, אז נולד תנאי חדש, יכולת של יחס, תגובה. השילוב של שני הרצונות האלה, המקבל והמשפיע, נקרא "יצור", והעניין הוא בזה, שהיצור הזה ירצה בעצמו להידמות לתכונת ההשפעה, לכוח המשפיע, שתהיה בו התעוררות לפני המעשה מלמעלה. לפני ששני הכוחות יחייבו אותי לצעדים של "בעיתו" בדרך של ייסורים, אני יכול להתעורר בעצמי ולהזמין על עצמי את פעולתם. ואז העלייה שלי בסולם המדרגות הרוחניות היא בלעשות נחת רוח. בזה כל ההבדל.

בזה אני מתחיל להכיר, להוקיר, להעריך, להודות, לאהוב את התנאים האלה, את מי שנמצא למעלה, ושיצר אותם עבורי והכין את כל הדרוש. למה? מפני שדווקא ביחס כזה למצבים שלי, אני מרגיש שאני חי. את המציאות הזאת אנחנו עוד נצטרך לרכוש.

לכן, קיימת מערכת רוחנית עם כמות עצומה של פריטים. את חלקם הגדול המקובלים בכלל לא מתארים, כדי לא "להעמיס" עלינו. כי אנחנו, עם ההבנה הקטנה שלנו, צריכים להיות פנויים לעיקר. ולכן, מה שהם לא יכתבו ואיך שלא יכתבו, כל זה נועד רק כדי שאנחנו נוכל לגדל את הכוונה שלנו על מנת להשפיע, כדי שתתייצב בנו נטייה טובה ונכונה כלפי הכוח העליון.

אבל לא צריך לחשוב, שחכמת הקבלה זה סתם תיאור סכמאטי של עולמות עליונים עם שרטוטים והסברים. היא כוללת בתוכה את כל הבריאה, כולל גם את העולם הזה שלנו, עם כל מה שמתרחש בו. אם אנחנו מבינים שכל זה מביא אותנו לכניסה לסולם הרוחני, אז כל האירועים נכללים בתוך שיטת ההכנה של האורות והכלים, או שני קווים, או כוח ההשפעה וכוח הקבלה, להתקשרות ביניהם באמצעות ה"מסך". וצריך שה"מסך" יתייצב לא "בעיתו", אלא ב"אחישנה".

מתוך שיעור על המאמר "מהותה של חכמת הקבלה", 15.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מלחמת עולם, למען "קליק" אחד בתודעה
ההיענות לבקשה
בונים את הבית שלנו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/9E1UJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest