להיות כמו כולם?

בעל הסולם כותב, שלמעשה, העם היהודי עדיין לא קיבל את ארץ ישראל, על אף שהוא חי בה. הבעיה טמונה בכך, שהוא לא מבצע את הייעוד שלו. על ידי זה שהגענו והתאספנו שוב במולדת שלנו, העם צריך להתאים את עצמו לעידן החדש, לכלים שמתגלים היום. אבל הוא לא עושה זאת.

בעיקרון, המדינה קמה על אידיאל אומלל של "מקלט" ליהודי כל העולם. אבל האם טוב לנו כאשר אנחנו יורדים למקלט בזמן שיורים עלינו טילים?

ודאי, שאני לא יוצא בהצהרה נגד המדינה. כאשר מבחוץ יש טילים, אז המקלט הופך עבורנו להצלה. אבל עם ישראל צריך לחיות כאן כדי לממש את הייעוד שלו, ובמקום זה הוא רוצה את הבלתי אפשרי: להתקיים כמו כולם, לא "לשאוף" לשום דבר, פשוט להיות "מדינה נורמלית".

שאלה: אז איך אפשר להסביר את כל זה לאנשים?

תשובתי: דבר אחד ברור, אתה לא יכול לחייב אותם עם הסבר על משמעות החיים, לבייש אותם, "להורות להם את הדרך הנכונה". זה לא יעבוד. אף אחד לא יוכל לסחוב משא כה כבד שייפול עליו בין רגע. כי לאדם חייב להיות איזה רווח. איפה אותו הגזר שלפני החמור, שאחריו הוא ילך? ועוד כזה גזר, שלא יהיה כל צורך במקל מאחור.

כאשר הצרות כבר נמצאות בפתח, מספיק קצת לפתות את האדם והוא מייד יתחיל לזוז מהמקום. מתוך חשכת הייסורים, כל אחד ירוץ אל האור שחודר דרך הצוהר. אבל איך אפשר להוביל את האנשים קדימה ללא צרות וייסורים? עכשיו הם יושבים בבתיהם, מטיילים ברחובות והכול אצלם בסדר, הכול טוב. כלומר, אפשר לדבר איתם רק על חוקי הטבע, על האיזון עימו, ולא יותר. אבל גם ההסברים האלה נראים מופשטים, מפני שאנשים עדיין לא מרגישים את המשבר ולא מוכנים לשמוע.

לכן, לפנינו עוד עבודה רבה.

מתוך שיעור על "מאמר לסיום הזוהר", 12.02.2013

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/aFM8y

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest