דף הבית / המשבר ופתרונו / להיות כמו כולם, זה לא המוצא שלנו

להיות כמו כולם, זה לא המוצא שלנו

שאלה: האם החזרה הנוכחית של העָם היהודי לארץ ישראל זהו שלב טבעי?

תשובתי: ודאי.

שאלה: למה צריך לחזור דווקא לארץ הזאת?

תשובתי: היום זה עדיין לא מובן לנו. אמנם, אנשים שנמצאים בדרגה רוחנית מרגישים את ההבדל, את הייחודיות של השורש הרוחני בכל אחד מהנבראים, כולל בעלי החיים, וחוץ מזה, בכל מיני חלקי כדור הארץ.

ובכל זאת, אף על פי שהארץ כאן לא פורייה ואין בה שום דבר "קדוש", בכל אופן, היא שייכת דווקא לכוחות רוחניים, כמו ענף שצומח מהשורש הרוחני.

שאלה: ומה לעשות עם ההתנגדות הערבית חזקה?

תשובתי: זה לגמרי טבעי. כי אם אנחנו חזרנו לארץ הזאת, אז חייבים לחזור לשורשים הרוחניים שלנו. במילים אחרות, חייבים לבצע את התנאי "ואהבת לרעך כמוך". על סמך התנאי הזה אנחנו הגענו לכאן לפני אלפי שנים. משה הביא אותנו עד לגבולות של הארץ הזאת ונפטר בגבולה. ובהמשך, התלמיד שלו, יהושע, הוביל אותנו.

אנחנו הגענו לארץ הזאת, ובזה שהתיישבנו כאן אנחנו צריכים ליצור דוגמה לאנושות כולה, להראות כיצד צריך להיראות עָם נכון שחי במדינה נכונה. אז אנחנו התחלנו לבנות את בית המקדש ולבצע את המשימה הזאת.

אמנם הפעולות שלנו היום מנוגדות לגמרי למה שאנחנו צריכים לעשות. וכמובן, אנחנו מקבלים כל הזמן בעיות מהשכנים הקרובים והרחוקים שלנו.

שאלה: למה דווקא לסביבה הערבית יצא תפקיד כזה?

תשובתי: על זה נאמר כבר לפני אלפי שנים. אברהם הוליד את ישמעאל, שילח אותו יחד עם הגר. מאותו הזמן מתנהלת מעין "תחרות" בין שני האחים, ישמעאל ויצחק. אין מה לעשות, יהיה מאבק עוד יותר גדול, אבל הוא צריך להתממש בדרגה הרוחנית.

זה אומר, שאנחנו כעָם צריכים לעלות באהבה לזולת, ביחסים טובים זה עם זה, ולהראות בזה דוגמה לכל האנושות. במקרה כזה, אנחנו מיד נראה כיצד הכול מסביבנו נרגע: בראש ובראשונה הערבים, "בני דודים" שלנו, ואחר כך כל העולם יירגע, ישתתק, הכעס והשנאה שבו ייפסקו.

ואחר כך לעמים תבוא ההבנה, שיש כאן משהו כזה שנחוץ להם, שמאיתנו הם מקבלים שיטה לתחיית הנשמה, ידע שהופך אותם ליצורים נצחיים. הם יתחילו להבין שאנחנו יכולים להוביל אותם למצב הטוב ביותר, לא סתם לחיות טוב יותר בעולם הזה, אלא לצאת למימד אחר לגמרי, מעבר למסגרות של העולם הזה.

זה תלוי בנו, רק בנו. ואני חושב שאנחנו בכל זאת נגיע לזה.

שאלה: כלומר, יכולות להיות טענות שונות כלפינו, אבל מאחוריהן מסתתרת משמעות אחת.

תשובתי: וזה נועד רק לאיחוד ולחיבור שלנו. אם השכנים שלנו לא היו לוחצים עלינו, אז היינו "אוכלים" זה את זה, אנחנו אף פעם לא היינו מתאחדים, אפילו באותה מידה כמו היום. הלחץ החיצוני עלינו, הנוקשות, השנאה, כל זה מותנה רק בדחייה ההדדית שלנו זה מזה. באופן כללי, אנחנו בעצמנו "מפקדים" על כך, באיזו מידת שנאה יתייחסו אלינו.

שאלה: יוצא, שבתת מודע העמים רוצים לחייב אותנו להיות מורים של האנושות?

תשובתי: כן. כך כל האנושות מתייחסת אלינו. וכל השנאה שלהם, היא רק כדי שאנחנו סוף סוף נבין שצריכים לעשות משהו. פשוט להשתוקק להידמות להם, להיות כמו כולם, זה "תעלול" טיפשי. פילוסופיה דומה, גישה דומה מובילה אותנו לגמרי לא לאותו הכיוון.

המוצא של שפינוזה, המרד נגד הייחודיות העצמית, זה לא המוצא שלנו. ודאי, באותם הזמנים אסור היה להישאר בדרגה הקודמת, מפני שהגיע הזמן להתפתחות רוחנית חדשה. אבל, רוחני, לא באותה הצורה כפי שהאנושות תיארה זאת לעצמה, אלא באותה צורה כפי שזה רשום בשורשים שלנו.

שאלה: אולם מצד שני, אתה דיברת על כך, שאת ההתפתחות הרעיונית של בבל הכלל אנושית, גם כן הנהיגו יהודים.

תשובתי: הם היו צריכים להנהיג אותה מזמן, בזמן היציאה מבבל העתיקה. אם הכול היה הולך חלק, אז לאחר בית המקדש הראשון הייתה צריכה להתחיל התפשטות רוחנית לרוחב, ולאט לאט כל עמי העולם גם כן היו לוקחים על עצמם את השיטה לגילוי הבורא. הם היו מתאחדים ביניהם ובזה היה מסתיים הכול.

אבל זה בלתי אפשרי, מפני שעדיין אין ב"בבלים" את השורש הדרוש לגילוי האנושות. הם צריכים לקבל אותו, ואפשר ולקבל אותו רק אם "שוברים" ומפזרים את העָם היהודי ביניהם.

מתוך התוכנית "בבל אתמול והיום", חלק 8, 24.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ארץ ישראל אינה בית חם
הדרך לשלום
ארץ ישראל: הזכות להתיישבות עראית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/X7tma

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest