להיות אקטואלי

שאלה: כשמתחילים לדבר בשיעור על הבעיות האקטואליות העולמיות, רבים מהחברים שלנו מקבלים את זה בצורה שלילית: "הלך השיעור". נדמה לי שהגישה הזאת צריכה להשתנות מיסודה. ללא האקטואליה אין לנו זכות קיום. אם לא נהיה "אקטואליים", לא ישמעו אותנו מספיק.

תשובתי: גם זה נכון. בעל הסולם כתב על ה"מקובלים" הירושלמיים שלמדו את הקבלה כמו מתמטיקה, ולא הבינו שמדובר על הקשר בינינו, על איך לתקן את הכלי השבור. היום אנחנו דווקא מגלים את השבירה של הנשמה הכללית של אדם הראשון, ולכן מתגלה לנו חכמת הקבלה, כדי לתקן את השבירה הזאת.

אם אנחנו בוחנים את האירועים בעולם לא מהזווית הזאת, אז בשביל מה אנחנו צריכים ללמוד את חכמת הקבלה? מובן שאנחנו לומדים רק לצורך זה.

"הלך השיעור" זה אומר שאני יוצא ממנו, ובמשך כל היום אין לי עם מה להמשיך את החיים, כדי שהם לא יעברו לריק. אם החכמה שלי אינה קשורה ל"חומרים" הריאליים, אז היא נעלמת. אפילו אם היא נותנת לי להרגיש שאני חשוב, שרכשתי משהו, שאני מבין משהו – זה בעצם בסך הכול מילוי אגואיסטי ולא יותר.

לכן, אם מישהו חושב שאנחנו מדברים על הבעיות האקטואליות רק כדי "להעביר את הזמן" – שלא יבוא לכאן. הרי הוא בעצמו נמצא כאן בזכות ה"אקטואליה" הזאת. רק בגללה הביאו כל אחד לכאן, כדי שהוא יתרום לתיקון העולם. אבל אם האדם מציב לעצמו מטרה אחרת – שילך. אנחנו לא צריכים אותו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 01.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
עבודה במעגלים
צינור החמצן להצלת העולם
כל דבר בעיתו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/UTZqt

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest