להיות אור לגויים

שאלה: האם מערכת הקשר בתוך עם ישראל יכולה להיות הסיבה לכישלון בתהליך השחרור של כל העולם מהאגו?

תשובה: ללא ספק. אם אנחנו לא קשורים אחד עם השני, אז אנחנו מביעים רוע, לא רק לעצמנו אלא לכל העולם.

התהליך המשותף מתממש בנו כמו בכל העולם, אבל אנחנו חייבים להגיב עליו. אין מה לחכות לתגובה של כל העולם, כי בו יש רק רצון לקבל. ולנו, חוץ מזה, יש ניצוץ של השפעה. לכן אנחנו חייבים להגיב בצורה נכונה ומחושבת. המטרה שלנו היא להתאחד ולהיות "אור לגויים", "ממלכת כוהנים". חוסר הקשר בין היהודים בארץ ישראל משפיע לא רק על כל היהודים בכל העולם, שחיים בריחוק זה מזה, אלא גם על עולם כולו, ששונא אותנו, ובמיוחד את ישראל.

אנחנו רואים שהיום האנטישמיות וה"אנטי ישראליות" זה דבר שבאופנה. וזה לא במקרה, מפני שישראל זה מקום מיוחד, מקום שבו חייבים להתחבר, אבל אנחנו לא עושים את זה. אם אנחנו נתחיל לדאוג לקשר ההדדי, אז נסלק את כל ההפרעות ונרגיש איך כל העולם מתחיל בשמחה להתחבר אחרינו, הרי אין לו כזה אגו כמו שלנו. לכן אם אנחנו ניתן מאמצים, אז גם האחרים יצטרפו אלינו.

חוץ מזה, היהודים שגרים בחו"ל יתחילו להתייחס אלינו בצורה נכונה. היום הם שונאים את מדינת ישראל. רובם מצביעים נגד ישראל והיו שמחים אם המדינה הזאת לא הייתה קיימת בכלל, אלה תוצאות הסקרים. ואין כאן מה לעשות. זה נגרם כתוצאה מכך שאנחנו לא פועלים בהתאם לייעודנו. בצורה כזאת כמו עכשיו, אף אחד לא צריך אותנו. אנחנו אגואיסטים, פרוטקציוניסטים, ממש כמו "קוץ" בתוך הגוף של העולם. את כל הבעיות שלו קושרים לישראל, ועל ההצלחות שלנו אף אחד לא שם לב. להיפך, הם מביעים כעס מפני שאנחנו צריכים להביא את שיטת התיקון, ולא ללמד איך עוד יותר לנצל לטובה את האגו שלנו.

שאלה: אבל לעמים האחרים אין את אותה ההרגשה של התפקיד של ישראל?

תשובה: בתת מודע יש. מדוע הם טוענים שאנחנו הסיבה לכל הרע? מפני שהם מרגישים תלות בנו. ההרגשה הזאת לא מתעוררת סתם. כשמנהיגים ערביים טוענים שהיהודים גורמים לרע בעולם, הם מרגישים שכך זה באמת. זו לא סתם פוליטיקה, אלא קולו של הלב, הרגשה פנימית. וגם היהודים בעצמם במדינות שונות מרגישים שהפעילות של מדינת ישראל המודרנית לא מוסיפה שום דבר לעולם. לכן היום כולם מכוונים להשמדת ישראל.

לצערי, בישראל בכלל לא קשובים למצב שקורה בעולם. אנחנו מתנהגים כאילו לא אכפת לנו: עוסקים בעסקים, עושים כסף, מעלים את רמת החיים, מתווכחים בפרלמנט, וכולי. אנחנו חיים כאילו כלום לא קורה. לכן, קיים סיכוי שעוד מעט הצרות יבואו אלינו. הכוחות החיצוניים, שנובעים גם מהיהודים וגם מאומות העולם, עלולים להביא לסכסוך בתוך העם. יתחילו מחאות, "האביב הישראלי".

יוצא, שהניסיון של הקמת מדינת ישראל לא הצליח, כמה אפשר כבר לסבול? לכן היום כל היהודים מכל העולם מכוונים נגד ישראל. אם אנחנו עכשיו, לקראת חג הפסח, לא נתאחד, אז אחרי חודשיים- שלושה נהיה במצב מאוד מסוכן. נקווה שלמרות זה אנחנו נוכל לפנות לעם ישראל עם הסבר בצורה כזאת שהוא יבין אותנו.

ההצלה שלנו היא בחיבור וההפצה שלו בכל העולם. אנחנו צריכים לומר בצורה גלויה לעולם שזה הייעוד שלנו, ודווקא את זה הם צריכים לקבל מאיתנו. אז יהיה להם ברור כמה הם תלויים בנו. אם פעם בקשר שלנו היינו מביאים לעולם רע, אז עכשיו בחיבור שלנו נביא את הטוב. האנשים יבינו את זה וירגישו. אם נתעסק בזה, אז המצב שלנו ישתנה, ואחרת – לא יהיה לנו עתיד טוב.

שאלה: מה עכשיו, לפי חג הפסח, אנחנו יכולים לעשות כדי לעצור את ההתפתחות השלילית?

תשובה: לשאוף לקראת יציאת מצרים, זאת אומרת, לעלייה מעל השנאה, הפירוד והחלוקה בינינו למען החיבור! כל העם שמחולק לקבוצות ומפלגות, כולם ביחד וכל אדם בנפרד, חייבים להבין שבזה תלוי העתיד הטוב שלנו, ולא בשום דבר אחר.

מתוך התכנית "מקובלים כותבים. יציאת מצרים". 04.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
יחי החופש!
קפיצתו של נחשון
בואו נשנה את חיינו!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WNdSj

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest