קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הצדיקים שבעם צעקו: "בואו נישא בסבלנות את רצונו של הבורא". אלה שחלשים יותר התחלקו לארבע קבוצות. כל אחת מהן החשיבה את תוכנית הפעולה שלה לנכונה.
נציגי השבטים ראובן, שמעון ויששכר נבהלו, והחליטו שעדיף להם לקפוץ לים מאשר להתעמת עם המצרים. משה הרגיע אותם: "אל תִירָאוּ, תהיו רגועים, ואתם עוד תראו, שהבורא יציל אתכם!".
השבטים זבולון, בנימין ונפתלי סברו, שעדיף להיכנע ולחזור למצרים. ואילו משה הבטיח, "אתם לא תחזרו יותר אף פעם למצרים".
השבטים יהודה ויוסף קראו: "בואו נצא ונילחם במצרים". אבל משה תיקן אותם: הבורא יילחם עבורכם". השבטים דן, גד ואשר הציעו לעשות גיחה למחנה של המצרים ולגרום שם לבהלה. "לא", אמר משה, "הישארו כאן ותוותרו על התוכנית הזאת". ("מדרש מספר", פרשת השבוע "בשלח").
מדובר על חלוקה של ישראל לשנים-עשר שבטים המשתוקקים לבורא, שלא יכולים להתאחד לעָם אחד, מפני שמגלמים ג' קווים: ימין, שמאל ואמצע.
מאחר ובכל אחד משלושת הקווים יש ארבע בחינות התפתחות, אז שלוש כפול ארבע יוצר שנים עשר שבטים. אסור לערבב ביניהם, מפני שהם מתקדמים במדבר בטורים נפרדים בסדר מסוים.
כל הבעיות וחילוקי הדעות שנוצרים ביניהם, דרושים כדי להבין, שרק הבורא יכול לעזור להם. לכן הם צריכים להידבק אליו ולא לרוץ קדימה, לא להישאר במקום, לא להתנפל על הרצונות, בזה שמנסים להשמיד אותם או להתרחק מהם.
במילים אחרות, כל מה שמתרחש מסביב, מסודר על ידי הבורא וממוּקם במקומות שלהם, "אין עוד מלבדו". הדבר היחיד שנשאר, זה להתחבר עימו, והוא יסדיר הכול. כי כל הבעיות ניתנות לנו במטרה להשיג איחוד.
אבל יחד עם זה, כל התכונות והדחפים שלנו קורעים אותנו לגזרים. אנחנו מפחדים שנישאר במצב אגואיסטי, שלא נוכל לצאת ממנו ולכן אנחנו נכנסים לבהלה.
המוצא היחיד, הוא להיאחז במצב שנשלח מלמעלה על ידי הבורא, בזה שמבינים, שהבהלה נוצרת לא כדי לפחד מהמצרים, ולא משנה באיזו צורה יצטיירו לנו הרצונות האגואיסטיים, אלא לפחד מהבורא. זה כבר סוג אחר של פחד, יראה מגדלות הבורא. אם הייתה קיימת אצלנו יראה, אז אצל אף אחד לא היה מופיע הפחד מהמצרים, מהאגו שלנו.
יתרה מזה, משה כל הזמן חוזר ואומר: "אל תירָאוּ, תהיו רגועים. הבורא יילחם עבורכם. הוא יציל אתכם". לכן כל הרצונות שבאדם צריכים להיות אחוזים בבורא.
מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 30.04.2014
