להיבדל מהעולם

כאשר בני האדם היו קרובים יותר לטבע, הם הרגישו אותו בכזאת צורה, שלנו זה נראה כמעט כמיסטיקה. אולם למעשה התגלו להם תופעות טבע ממשיות. לדוגמה, שבטים באמזונס מרגישים את היער הרבה יותר טוב מאיתנו, הם מריחים את הריחות שלו למרחקים של קילומטרים, קוראים עקבות וסימנים, מפרשים כל מיני צלילים…

כי אין להם שום דבר אחר. האדם חי בתוך זה, בזה תלויים החיים שלו, ולכן הוא מפתח יותר ויותר את הקשר שלו עם הסביבה. לפי מעוף הציפורים, לפי משב הרוח, הוא יודע הרבה דברים. הוא קושר יחד את כל הטבע הדומם, הצומח והחי, ותופס אותו כשילוב אחד.

ואילו אנחנו להיפך, נמנעים מהסביבה, סוגרים דלתות וחלונות, רק לא לראות את ההמולה העירונית ולא לשמוע את רעש המכוניות. בסופו של דבר, אנחנו חוסמים את כלי התפיסה שלנו, מתבדלים מהחיים, מהיקום.

שאלה: אבל הרבה פעמים אנשים מתבלבלים בין הקרבה לטבע עם משהו על חושי…

תשובתי: כל אלה, הם רגשות, תחושות, שניתן לפתח בתוכנו. ישנם אנשים שיכולים לאחוז ביד שלך ולספר לך מי אתה ומה הן התוכניות שלך. ישנם כאלה שחוזים את העתיד, קוראים את המחשבות. אלה תחושות טבעיות, שאותן אנחנו איבדנו בדרך של התפתחות הציביליזציה, ולא איזו "על חושים". הטבע הכניס בתוך האדם חושים הרבה יותר חדים מאשר הרגשות הנוכחיים. והוא לא משאיר ספקות בזה, שאין ניסים…

מתוך שיעור על המאמר "גוף ונפש", 30.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כשהטבע משנה את פניו
כוונת לעתיד
להתיידד עם השכל של הבריאה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/twBgC

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest