דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / להחזיק את הקשר בין הלבבות

להחזיק את הקשר בין הלבבות

laitman_2005-03_ba-park_0214_wp.jpg

מתוך השיעור מניו-ג'רזי

בעל הסולם, "שמעתי", מאמר כה', דברים היוצאים מהלב: "ענין "דברים היוצאים מן הלב, נכנסים ללב."
… והענין הוא, שבזמן שהאדם שומע את הדברי תורה מרבו, תיכף מסכים לדעת רבו, ומקבל על עצמו לקיים דברי רבו בלב ונפש. אלא אח"כ, כשיוצא לאויר העולם, אז הוא רואה וחומד ומתדבק ברצונות הרבים המשוטטים בעולם… ואז הוא בוחר במחשבותיהם הזרות, ובתשוקות, ובתאוות הנמאסות, מה שהם זרים לרוח התורה. ואז אין לו שום כח, שיוכל להכריע את הכלל."

במהלך ביקורי הנוכחי ביבשת אמריקה רבים אומרים לי: "כשהיינו שומעים אותך בצורה וירטואלית היו לנו שאלות רבות, אך לאחר שהגעת אפילו אין לנו מה לשאול". מה העניין כאן?

כשאתה נמצא ליד המשפיע הוא לוקח אותך תחת חסותו, הוא מכסה אותך בהשפעה שלו. בסופו של דבר, רצונות התלמיד הופכים להיות מנוטרלים, הם מתמלאים בהארת ה"אור המקיף", והוא לא מרגיש צורך במשהו. ולכן אין לו שאלות.

אני חוויתי את אותן הבעיות ליד המורה שלי, הרב"ש. אבל אני הייתי עקשן יותר במקצת ואולי גם חוצפן, הייתי רושם את שאלותיי מראש ולאחר מכן שאלתי אותן, אף על פי שבאותו הזמן הם כבר איבדו עבורי את הרלוונטיות. הרי האדם משתנה בכל רגע ולכן אני שאלתי כאילו בשביל מישהו אחר, אך בשביל עצמי הקודם. בזכות זה אני באמת הייתי מצליח לברר נושאים שונים.

כך או אחרת כשהתלמיד נמצא ליד המורה הוא נכנס תחת השפעתו ומתבטל. ומתי הוא ילמד להתקדם בצורה עצמאית בתנאי חסות תמידית?

בשביל זה יש לאדם את אותן השעות שהוא מבלה לא ליד המורה – בעבודה, במשפחה וכו'. האם גם באותם הרגעים אני יכול להסכים עם המורה, להתחבר אליו באותו האופן כמו בנוכחותו? אם לא, צריך למדוד באיזו מידה אני מושפע מהעולם החיצוני. הרי זה הסימן לחוסר אמונה, חוסר הרצונות להשפיע.

הבעיה כאן היא בבניית עצמי. איך אחזיק את עצמי כשהמורה לא נמצא לידי? השאלה הזאת עומדת בצורה חדה בפני התלמיד במיוחד כשהמורה מסתלק: הייתי מקבל דרכו השפעה רוחנית, הייתי קרוב אליו, הוא היה הקשר שלי עם העולם העליון – ולפתע הצינור הזה נעלם. מה עושים עכשיו?

העניין כאן הוא לא בקשר הפיזי אלא דווקא בקשר הרוחני שלמענו אנחנו נמצאים יחד. ולכן צריך ללמוד לשמור על הקשר הזה אפילו כשהמורה שלי, ה"מתאם" הרוחני, לא נמצא בקרבה.

עבודה כזאת אפשרית רק בקבוצה: כשאנחנו מתאחדים זה עם זה, החברים רוצים ליצור לעצמם כלי שבו יתגלה האור העליון – לפחות הארה קטנה. אז הם יכולים להיות ניזונים מהכוח הכללי שמתגלה ביניהם ולהתמודד עם כל הבעיות, עם כל המחשבות שהעולם החיצוני משדר להם.

בעיקרון קיימים רק שני כוחות:

  • כוח חיצוני, חומרי, שמשפיע וממלא את האדם.
  • כוח רוחני, שהוא מקבל או מהמורה או מהקבוצה.

אחד מן השניים. ולכן כשאנחנו לא נמצאים בסביבת הקבוצה ובקרבת המורה, אנחנו כל הזמן צריכים לבדוק האם אנחנו מושפעים מהעולם החיצוני?

בשביל החדשים אין זו אפילו שאלה, כשהם יוצאים מהשיעור הם נכנסים ל"מציאות אחרת". אילו רצונות משוטטים במקומות שאליהם הם מגיעים? למה הם נמשכים: לכסף, לכבוד, לשליטה? לבתים מפוארים? לבילויים אופנתיים? הם נדבקים מהרצונות האלו והופכים להיות חסרי כל שליטה על עצמם והם חושבים שאלה המחשבות והרצונות שלהם.

צריכים להיות מודעים לכך ולהבין, שכאן טמונה הבדיקה: באיזו מידה אני בטוח בעצמי מבחינה רוחנית, באיזו מידה אני קשור עם המורה ועם הקבוצה? הקשר הזה לא נמדד במרחק ולא תלוי בכך שהמורה נמצא בעולם הזה או שהוא כבר הלך לעולם האמת. אם החוט מתוח, הוא תומך באדם בלי שום בעיה, היכן שיימצא.

ולכן אנחנו צריכים כל הזמן לבדוק את עצמנו – אילו מחשבות ורצונות ממלאים את הרגשות ואת השכל שלנו? מכאן אנחנו רואים באיזו מידה חסרה לנו האמונה, כלומר כוח ההשפעה – וזה מזריע בנו דאגה על מה שיהיה בעתיד. הרי, אם בגלל ניתוק קצר מהמורה קבוצת התלמידים מאבדת את היסוד להתקדמות הרוחנית, זה סימן שהקבוצה אינה קיימת. במקרה כזה התלמידים לא נאחזים במורה אלא הוא משפיע עליהם רק בגלל שהם נמצאים לידו, בשליטתו, אך לא בגלל שהם שומרים על הקשר איתו ולא בגלל שהם שומרים על הקשר זה עם זה.

חייבים כל הזמן לבדוק – האם אנחנו הולכים בדרך הנכונה, ללא תלות במצבים שלנו? האם אנחנו שומרים על הקשר הנכון? מה שלא נחווה – עליות וירידות – האם הם כולם מכוונים לאותו הכיוון? הרי לא אנחנו קובעים את שלבי הדרך, אבל אנחנו צריכים להחזיק ללא שינוי כלשהו באותו הכיוון, באותה המטרה, באותו האיחוד בינינו.

"דברים היוצאים מן הלב, נכנסים ללב" – בלי תלות במקום ההימצאות. כך זה צריך להיות ולזה אנחנו צריכים לשאוף.

מתוך השיעור מספר "שמעתי", 09.05.12

ידיעות קודמות בנושא:
הבורא הוא המורה
דברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב
מדוע איני שומע את מה שהמורה אומר?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WYoC5

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest