להוליד את עצמך

מתוך הכנס הווירטואלי במוסקבה, שיעור מס' 4

מטרת העבודה הרוחנית היא לרכוש תכונות של העולם העליון. אנחנו מכנים אותו "עליון", אבל בעצם זה העולם היחיד שקיים. ואילו אנחנו נמצאים מחוצה לו, כאילו במצב של אובדן חושים, חוסר הכרה, כמו בחלום.

איך אפשר להתעורר מהחלום הזה, שבו האגו סוגר אותנו כמו בגולם?

אנחנו שקועים בתוך עצמנו, מפני שכל הזמן חושבים על עצמנו ורוצים הכול רק למען עצמנו. כתוצאה מזה החלל שסובב אותנו מתעוות, כי כל קווי הכוח נכנסים פנימה ונסגרים שם. לכן אנחנו נמצאים כאילו באיזה גולם של קווי כוח ולא רואים שום דבר מחוץ לגבולותיו.

מסביבי קיים עולם עצום, ואילו אני בסך הכול נקודה קטנה, עוּבָּר קטן, ולא יכול לצאת מהגולם, לא יכול להרגיש מה באמת קורה.

כל זה מסודר כדי לעזור לנו להיוולד, אבל באופן עצמאי. הלידה צריכה להתרחש על חשבוננו, מפני שאחרת אנחנו לא נקבל תחושה של העולם האמיתי והעצום שבו אנחנו קיימים אבל לא מרגישים.

כדי להרגיש את העולם הזה אנחנו צריכים להתאסף וליצור בעצמנו בתוכנו חושים לתפיסת העולם הזה. כך אנחנו נגלה מה בדיוק חסר לנו ואיך אפשר להרגיש את מה שאנחנו לא תופסים.

כאשר אני עושה משהו בעצמי, אני יודע בדיוק מה קורה בכל חלק של ה"מכונה" הזאת. אם אני אתחיל להדגים למישהו מכונה מוכנה, להראות אותה ולהסביר, זה ייקח הרבה שנים לפני שהאדם יבין איך שהוא את המבנה שלה, ובכל מקרה כל הדקויות יישארו עבורו בגדר של חידה. למה אני יצרתי את החלקים למכונה מאיזה שהם חומרים מיוחדים וחיברתי אותם דווקא כך ולא אחרת, איך מצאתי פתרון, קפצתי בלילה מהמיטה ומתוך חלום שרטטי משהו? אני זוכר כאלה תקופות של חיי.

אדם שלומד את זה מהצד, בכל מקרה לא יבין שום דבר. אתה צריך להוליד בעצמך, ואז זה יהפוך להיות שלך. לכן לפנינו ניצבת משימה – להוליד את עצמנו בעולם היחיד, הגדול, הנצחי והשלם הזה, בעולם של הבורא, הכוח היחיד, שרוצה שאנחנו בעצמנו נרצה להכיר אותו להשיג ולגלות אותו.

הוא יצר עבורנו מצב מיוחד שנקרא "העולם שלנו", "העולם הזה", שבו אנחנו נמצאים, כמו בגולם, מהודקים על ידי כוח אגואיסטי אנרגטי עצום, כדי שנתחיל דווקא מחוץ לעולם הזוהר של הבורא להרגיש ולהשיג אותו. דווקא בעולם שלנו יש לנו אפשרות להוליד את עצמנו, בכך שנפתח וניצור בהדרגה בתוכנו עוד ועוד תכונות חדשות שהיו יכולות לעזור לנו לגלות את עולמו של הבורא ולהפוך להיות דומים לו.

אבל איך אנחנו יכולים לפרוץ את ההגנה האגואיסטית האנרגטית העצומה הזאת, את הגבול שאותו חייבים לשנות?

לשם כך, עד כמה שזה יישמע מוזר, בעולם שלנו קיימת תכונה מאוד מעניינת באסיפה של אנשים. על ידי התאספות יחד אנחנו יוצרים דמות אנרגטית מיוחדת. אם כל אחד מאיתנו יוצא לאט לאט מתוך עצמו ומתחבר עם האחרים, אז נוצרים תנאים מוקדמים להשתוות לאותן התכונות שקיימות בעולם האמיתי.

ועל אף שאנחנו נמצאים בתוך גולם, אנחנו כבר באיזה שהוא אופן מצליחים לזוז בתוכו, לעשות משהו בינינו, בזה שמתחברים בחלקים לאיזו דמות משותפת שמתחילה להיווצר בהדרגה מזה שכל אחד משתדל לבטל את עצמו, לפחות במשהו לחקות את האחרים, להתחבר איתם.

הוא חווה רגש של ייסורי מצפון, כיוון שרואה שכל האחרים מצליחים לצאת מתוך עצמם, יכולים להקריב משהו, לוותר לאחרים, הם לא כל כך קמצנים, לא כאלה שחצנים, לא כאלה אכזריים, יכולים להתחשב באחרים. החיבור ביניהם מצליח איך שהוא באופן טבעי, ואילו אצלי לא. אני לא מצליח בכלום.

כאשר מצבים כאלה עוברים על האדם, הוא מתחיל להתנקות פנימית בהתאם למאמצים המשותפים שלנו להתקרב, ליצור בתוך הגולם הזה על ידי השתוקקות הדדית לחיבור איזו הידמות והשתוות למה שנמצא מחוצה לו.

אל תיבהלו מזה, אל תפחדו, אל תחשבו שזו חזרה על אותו סוציאליזם, כי אין בזה שום דבר מביש. תנסו לעשות כל מה שרק אפשר כדי לבטל את הדחפים האגואיסטיים הפרטיים שלכם ולהשיג משהו משותף.

דווקא ה"משהו המשותף הזה", שבסופו של דבר ייוולד, ייקרא "נשמה".

מתוך שיעור מס' 4 בכנס הווירטואלי במוסקבה, 13.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
קיום בשני עולמות
בציפיה לאוויר הצח של חופש
להיוולד כדי לא לחזור שוב

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest