להגיע למצב של מנוחה

אנו אוהבים את המנוחה, ואנו שונאים מאד את ענין התנועה, עד שאין אנו עושים שום תנועה, זולת בשביל השגת המנוחה. והיה זה, בשביל שהשורש שלנו אינו בעל תנועה, אלא בעל מנוחה, שאין התנועה נוהגת בו כלל וע"כ הוא ג"כ נגד טבענו והיא שנואה, עלינו. (בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", חלק א' "הסתכלות פנימית")

שאלה: מה זה אומר שהבורא נמצא במנוחה?

תשובתי: לבורא אין שום בעיות, פרט לאחת: למלא אותנו. לכן אין בו שום תנועה. יש לו רק כוונה אחת, לאהוב וליהַנות אותנו באופן מרבי.

עם זאת, הוא עושה כמות עצומה של פעולות, אבל אנחנו אומרים, שהוא נמצא במנוחה מוחלטת ונצחית, מפני שאין בהן שום שינוי, כולן מכוונות באופן מרבי כדי לקרב אותנו לתענוג, למילוי, להרחבת הידע וההרגשות שלנו.

שאלה: כלומר, גם הנברא צריך להיות במנוחה?

תשובתי: הנברא צריך להשיג מצב של מנוחה בדיוק כמו הבורא, כדי שתהיה לו רק מטרה אחת, להיות כמו הבורא שרוצה ליהנות לנברא, כך הנברא ירצה ליהנות לבורא. בזה הוא ימצא את המנוחה והתענוג המלא שלו, את הרגשת הנצחיות, מפני שאז הוא יהיה קשור עם הנצחי והשלם.

מתוך שיעור וירטואלי, 15.07.2018