דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / להבין את ההשגחה העליונה

להבין את ההשגחה העליונה

אנחנו נמצאים בהסתרה, ואנחנו גם צריכים להבין שאנחנו נמצאים בהסתרה. האדם נולד וחי בעולם שלנו, והמצב הזה מהווה ניתוק מהמציאות האמיתית. הוא לא יודע היכן הוא נמצא, והאם יש משהו חוץ מזה. ואם יש, אז האם אפשר לראות את זה?

כשאנחנו מרגישים את נוכחותו של משהו, זה יכול להיות משהו נסתר או גלוי. אם כן, ההסתרה היא חלק מהגילוי: כי אני כבר יודע על קיומו של הדבר הנסתר. וזה אומר, שהאנשים שנמצאים בהסתרה כבר נמצאים בדרך אל האמת, על אף שהיא בינתיים נסתרת מהם.

זה כבר מצב מתקדם, כי האנשים הרגילים אינם מרגישים שמשהו נסתר מהם.

אנחנו עוברים דרך ארבעה שלבים: הסתר כפול, הסתר רגיל, השגחת שכר ועונש והשגחה נצחית.

בכל הנוגע לשתי ההסתרות – זה כבר לא ניתוק, לא חוסר הכרה. בהסתר כפול אני יודע שאני מנותק מהמציאות ולא רואה שהבורא קובע את כל מה שקורה איתי. בהסתר יחיד אני מרגיש שמאורעות החיים שלי מותנים בכך שאני נמצא מול הבורא. אבל בי היה תלוי משהו שהביא אותי להסתר במקום לגילוי.

אם כן, בהסתר כפול אני קובע בעצמי שאני מנותק מהבורא, ובהסתר רגיל הקשר קיים, אבל אני לא מבצע את רצונו.

בשלב הבא, שלב הגילוי, אני מקבל שכר ועונש לפי אותה המידה שבה אני מבצע או לא מבצע את רצונו. מה גם שהעונש, בסופו של דבר, הוא גם שכר, מפני שבעזרתו אני מתקדם קדימה. הוא מראה לי היכן עדיין לא תיקנתי את עצמי, כלומר, היכן אני "מפגר" ביחס למדרגה הנוכחית. כי לא דורשים מהאדם את מה שמעבר ליכולתו.

ובסופו של דבר, אני עובר להשגחה נצחית, לאחר שתיקנתי בתוכי את כל התכונות, עד שהגעתי להבנה הדדית מלאה עם הבורא.

כל המצבים האלה נועדו כדי שנבין את השגחת הבורא. ההבנה הזאת היא הסימן, האמצעי, היסוד של כל ההצלחות והטוב שלנו. כי אם אני יודע שאני מקבל מכות בגלל משהו, אלה כבר לא ייסורים חסרי משמעות, אלא עונש שיביא לי תועלת, או התועלת בעצמה. הכול כאן תלוי באיזו רמה אני נמצא ואיך אני מתייחס לעונשים.

יכול להיות שכתוצאה מהרגשת המכות על האגואיזם שלי, אני שמח עד כדי כך שלאחר מכן אני עולה מעל להרגשות האלה ונכנס למצב של "חפץ חסד". אז אין לי שום דבר, אבל אני לא סובל. לכאורה, איך זה יכול להיות? איפה הקנאה, התאווה, הכבוד? – הכול נשאר למטה, אבל נדרשה עבודה רבה כדי להגיע לזה.

לכן אנחנו עוברים בהדרגה שלבים של הסתר וגילוי, ועולים במדרגות העולמות הרוחניים. מדובר על הבחנות פרטיות, על המצבים הפנימיים של האדם, אבל ברור לי שהם ממומשים רק בתנאי שאני משתדל בכל כוחותיי להתכלל בסביבה הנכונה. אחרת לא אצליח לעלות.

לפעמים קשה לנו לקשור את כל העבודה הפנימית עם העבודה בקבוצה. אבל למעשה, אין כאן שום בעיות, צריך רק לבדוק ולחבר את שני המרכיבים האלה ביתר קפדנות. כל העבודה היא בקבוצה, כל ההרגשה היא בתוך עצמי.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 23.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לא שופטים לפי ההרגשה
הלילה שלפני היום
לבנות את דמות הבורא כשהוא נסתר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/5sKl9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest