קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בחכמת הקבלה אתה מדבר על האגו של האדם, על חיבור עם כולם, על כך שאנחנו צריכים להשׂיג איזון עם הטבע. אך איך כל זה שייך לקשר עם אלוקים?
תשובתי: בחכמת הקבלה אנחנו מדברים על הטבע. לפי הגימטריה (משמעות מספרית של המילה) "הטבע" ו"אלוקים", זה אותו הדבר. זה אומר, שלדבר על הכוח העליון, על הטבע או על אלוקים ובורא, אתה יכול לקרוא לו איך שאתה רוצה, כל מה שמסביב, זה רק גילוי של הכוח הזה.
אם אנחנו מדברים על הכוח העליון, אז מה זה משנה, כיצד נכנה אותו, "אלוקים" או "הטבע"? קיים כוח עליון (באמת עליון!), שמוליד את הכל ושולט על הכל, ואנחנו רוצים לדעת, כיצד להתחבר עימו, כיצד לגלות אותו, להבין אותו.
לכן, אם אני יוצא מתוך עצמי, מתוך האגו שלי, ומתחיל לגלות את המציאות מחוץ לי, מעל לאגו שלי, זה נקרא הבנה, הכרה, גילוי הבורא. כמובן, שזה מתרחש רק בתוכי ורק ביחס אליי.
בכך שאני מסדר בהדרגה את הרצון שלי, את המבנה הרוחני שלי, כלומר את תכונת ההשפעה והאהבה כלפי אחרים, כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, בהתאם למבנה הזה, אני משׂיג את הקשרים ביניהם, ובזה משיג את הבורא.
אלוקים נקרא גם כן "בורא", מהמילים "בוא" ו"ראה", מפני שאנחנו צריכים "לראות" אותו, להשׂיג מצב שבו אנחנו מבינים אותו, כאילו שרואים עין בעין. לשם כך אנחנו נבראנו על ידו.
ידיעות קודמות בנושא:
נוסחת הבריאה: "אני ה'!"
מי יעזור לי?
אלוקים = הטבע
