שאלה: ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות מ"ב, בעל הסולם מתייחס לצדק שמיימי כך: "ומה שאנו עלולים כל כך, לעבור על רצונו ית', אין כל זה, אלא משום סיבה אחת, שנעשתה למקור, לכל המכאובים והייסורים, שאנו סובלים, ולכל הזדונות והשגגות, שאנו נכשלים ובאים בהם ח"ו. שיחד עם זה, מובן, שבהסרת הסיבה ההיא, נפטרים תיכף, מכל צער ומכל מכאוב. ואומר לך, שהסיבה המקורית ההיא, אינה אחרת, אלא "מיעוט ההבנה שלנו, בהשגחתו ית', על בריותיו", שאין אנו מבינים אותו יתברך, כראוי". איך נבין את הבורא כראוי?
תשובתי: אי אפשר. קודם עלינו לרצות להגיע לצדק, ואז נוכל להשיג את מהות פעולות הבורא לפי תכונת הצדק, וכך נרכיב את דמותו הנכונה והעליונה לפנינו, ואז נבין אותו. אין לנו שום דרך אחרת.
שאלה: מדוע בדרך כלל אנחנו מרגישים את הצדק האלוהי כמנוגד לנו?
תשובתי: כן, כי כך אנחנו חושבים, שרדיפת צדק נמצאת בטבע שלנו, אבל זהו צדק לפי הרצון לקבל, ש"אני צודק". לכן כל הדברים שקורים לא לפי הצדק שלנו, אז אנחנו חושבים שהם שקר ולא צדק. כך אנחנו חיים, אנחנו רואים זאת לפעמים על אנשים זרים, כשאנחנו שומעים ורואים את הדברים מהצד. אנחנו רואים עד כמה אנשים לא צודקים ומתווכחים, זה ה"צדק" שלנו, צדק בגרשיים, כאילו "הצדק". אנחנו לא רואים בכלל צדק, אפילו בעולם שלנו צדיקים לא רואים את הצדק, אלא מפני שהם יודעים שהבורא צריך להציג את עצמו בצורה אחרת אז הם משיגים כך. אבל באמת אין בעולמנו צדק בכלל, כמו גם אמת. צדק ואמת הן תכונות שלא נראות ולא מתגלות בעולמנו, ועלינו לדאוג לכך שנהיה מכוונים להשגת הצדק, "רדיפת צדק" זה נקרא.
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
