דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / להביט על עצמי מתוך הנקודה שבלב

להביט על עצמי מתוך הנקודה שבלב

כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 2

הספר העיקרי של חכמת הקבלה, שמסוגל למשוך אלינו את האור, הכוח שיתקן אותנו, הוא ספר הזוהר. הספר הזה פועל כ"סגולה". אנחנו לומדים כמו ילדים קטנים, שמאוד רוצים להפוך להיות גדולים, ולכן הם כל הזמן עסוקים במשהו ומבצעים המון פעולות, אפילו מבלי להבין מה הם עושים. אך בזכות ההשתוקקות שלו להתפתחות, הילד מפעיל את הכוחות שמושרשים בתוכו על ידי הטבע, וכך הוא גדֵל.

גם אנחנו לומדים בדיוק כך. איננו יודעים מה אנחנו עושים, על אף כל התבונה והנימוקים החכמים שלנו. אנחנו עומדים בפני חוסר ידיעה מוחלט. אך אם נפעיל את הכוחות הפנימיים שלנו, ונבצע את עצות המקובלים שכבר עברו את הדרך הזאת, נרגיש בתוכנו שינויים.

השינויים שמתרחשים בתוך הילד משמחים אותו. הניסיונות לתפוס ולהבין את העולם הזה הם הרפתקה מפתה עבורו. נעים לו מכך שהוא גדֵל. הרי הוא כל הזמן נמצא בטבע אחד. האגואיזם שלו דוחף אותו קדימה, והוא הולך וממלא אותו יותר ויותר. כמובן, לא ניתן להימנע בדרך הזאת ממכות ואכזבות, אך האגו אינו נותן לו לעצור, ושוב דוחף אותו קדימה.

אך לנו קשה הרבה יותר בדרך הרוחנית. הרי אנחנו צריכים לרכוש טבע חדש, שמנוגד לאותו הטבע שקיים בנו היום, ובמקום קבלה, לעבור להשפעה. איננו רוצים זאת, אנחנו שונאים את זה, מפחדים ואיננו מבינים מה זה. אנחנו מוכנים להכול, רק לא זה!

ולכן כל כך מעט אנשים באים לחכמת הקבלה. רק אלה שבאמת מתעורר בהם הרצון והצורך לרוחניות שדוחף אותם קדימה. רק בזכות הכוח השני שהתגלה בפנים, לא כוח האגואיזם, כוח המלכות, אלא כוח הבינה. זה עדיין אינו כוח ההשפעה האמיתי, אך זוהי כבר תחילתו, ולכן הוא נקרא "הנקודה שבלב".

לאחר מכן מביאים את האדם לאיזשהו קשר עם המקור, והוא מתחיל להתפתח, על אף שזה תהליך לא פשוט. הרי אנחנו מגיעים לקבוצה של אנשים שמחפשים את הרוחניות, שאיתה אנחנו צריכים להתחבר, בכך שנבטל את האגואיזם שלנו, ולהתקדם קדימה מעליו אל החיבור, האהבה. וזה מגעיל אותנו לשמוע על כל זה.

לפעמים עוברות מספר שנים עד שהאדם מתחיל לתפוס שהמטרה הרוחנית ממומשת דווקא דרך החיבור. ועד אז, אנחנו אפילו איננו שומעים את זה. אך כשאנחנו סוף סוף מתחילים לשמוע את זה, איננו רוצים להסכים עם זה. ומובן, שהשנים הראשונות של החיים בקבוצה עוברות בצורה סוערת מאוד. כל אחד בא עם האגואיזם שלו, שגם כל הזמן גדֵל.

בחיים הרגילים, כל אחד היה מוצא לעצמו מקום כלשהו בחברה ומסתדר, בעבודה, ובמקומות אחרים. אך כשאנחנו מגיעים לקבוצה קבלית, זה מתנגש בכוונה עם הנקודה שבלב ויוצר בנו כאלה חיכוכים, שפשוט יוצאים ניצוצות.

אם כך, הקבוצות שלנו לפעמים נראות עוד יותר גרוע מהחברות הרגילות. ואיננו מבינים מה קורה! לאן הגענו?! בעבודה, במשפחה, בעולם, האנשים עוד מצליחים למצוא איכשהו שפה משותפת כדי לשמור על יחסים "תקינים". ובקבוצה, זה בכלל לא מסתדר.

וזה טבעי. הרי בכל פעם מראים לנו ביתר בהירות, עד כמה אנחנו משועבדים לטבע הגשמי האגואיסטי שלנו. אם איננו מביטים על זה בצורה נכונה, אובייקטיבית, כדי לראות את האויב מהצד, ולא בעיניים של האגו עצמו ששולט עלינו, אז איננו רואים כיצד הוא מנצל אותנו. אם לא אנתק את עצמי ממנו, כדי להביט עליו כמו מדען, שחוקר את הטבע ומבין מה ניתן לעשות איתו, אז יהיה לי קשה מאוד לסבול את זה.

אנשים אינם מסוגלים להיחלץ מהטבע הזה ושוקעים בו לשנים רבות. לכן אנחנו צריכים להשתדל לראות את מצבנו העכשווי מצד הנקודה שבלב, להסתכל מהזווית שלה על הלב שלנו, שהוא אגואיסטי לחלוטין. ואז נוכל לראות בצורה ריאלית מה קורה איתנו, וכיצד הבורא, הכוח העליון, עובד עלינו ומשחק איתנו כמו עם ילדים קטנים. הרי הוא רוצה שאנחנו נחכים ונראה את החיים מכל הצדדים.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס ניו-ג'רזי, 01.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
עכשיו אני מבין!
כשלא עובד מה שתמיד עבד
מגשמיות לרוחניות !

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/umRLQ

One comment

  1. הקבוצות הן אבני האש שפיזר הבורא במין המדבר,שיביערו את העולם שכבר יבש וצמא למשהוא אחר.

    סער

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest