דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / להביא אור לאומות העולם

להביא אור לאומות העולם

שאלה: האנושות בימינו מתרחקת יותר ויותר משאיפות גבוהות. כיצד זה משתלב עם הכיוון של מטרת הבריאה?

תשובתי: התהליך הכללי של ההשתלשלות מאין סוף כולל גם את ההתפתחות הטכנולוגית וכל היתר. אחרי חמשת העולמות, ההתדרדרות הגיעה עד לאדם, עד בבל והמשיכה עד לתקופתנו, עד לקִדמה הטכנולוגית-מדעית.

השלב הזה מסמל גם את ההתפתחות של היצר הרע. עד שנת 1995 הוא שלט בדרגות ההתפתחות של דומם, צומח וחי (דצ"ח) ובמאה ה- 21 אנחנו מגלים את עצמנו כיצר הרע בדרגת המדבר (מ'). זה כבר שלב שונה לגמרי שבו מסתבר שאנחנו מזיקים לעצמנו ולא מסוגלים לעצור. כאן דרושה תקופה מסוימת של הכרת הרע שתהיה ההתחלה של התיקון. באיזו צורה תהיה העלייה? נחיה ונראה…

שאלה: אבל הכרת הרע אינה מביאה לאקטיביות, אלא לפאסיביות. היא אינה מדרבנת את האנושות לחיפושים חדשים, להיפך, היא נכנסת לאפטיה ולאדישות. אז מאיפה יגיע הדחף לשינויים?

תשובתי: הוא יגיע כתוצאה מגילוי חכמת הקבלה ובזכות האור המחזיר למוטב ("אור מקיף", או"מ). במילים אחרות, בזכות התורה שהיא שיטת התיקון. דווקא התורה לא התגלתה עד כה בעולמנו ועכשיו הגיע זמנה להתגלות.

heb_o_rav_bs-kabbala-ve-mahuta_2013-11-14_lesson_pic06

בצורה כזאת, מדובר על שני כוחות. ואם היינו מגלים את הרע בעולם, אז יתכן שהעולם כבר היה קובע שמצבו רע לעומת הטוב, כלומר השפעה הדדית ודבקות עם הבורא. כאן עלינו להרגיש את אחריותנו על המתרחש.

שאלה: כלומר, האם גילוי הרע הוא במאה אחוז נמצא באחריות הבורא, וגילוי הטוב הוא במאה אחוז באחריותנו?

תשובתי: כן, בוודאי. אחרת בשביל מה קיבלנו בעולם שלנו את ה"נקודה שבלב"? לולא ה"נקודה שבלב", אז גם הייסורים היו מיותרים. לשם מה להביא על העולם צרות אם האנשים אינם מסוגלים לתקן את עצמם? המכות באות לעולם רק בתנאי שישנם אנשים שמסוגלים להביא אור לעולם. אז אפשר לעשות בירור השוואתי בין האור והבעיות, וכתוצאה מהבירור האנושות תתחיל לעלות לפי סדר מסוים.

לכן, תחשוב כיצד האנושות צריכה להתייחס לאותם האנשים שצריכים להביא לה את האור, אך אינה עושה זאת? כי האנשים סובלים בלי שום אפשרות להינצל. הבעיה הזאת מתעוררת בימינו…

שאלה: האם האנושות צריכה לדרוש את האור?

תשובתי: לא, האנשים סובלים מספיק ואנחנו צריכים להביא להם את האור. הם בעצמם אינם מסוגלים ואינם צריכים לעלות מ"ן. עכשיו הם אינם יכולים לעשות כלום ורק סובלים יותר ויותר מיום ליום. יותר צרות, יותר הגבלות, מיסים, בלגן, פחות מקומות עבודה, וכולי. וככל שמנסים יותר להרגיע את האנשים בעזרת אמצעים שונים ודוחים את ההחלטה, כך הפיצוץ יהיה יותר גדול.

לכן, אין כיוון לייסורים שלהם, מפני שלקביעת הכיוון נחוצות שתי נקודות שאחת מהן היא ה"נקודה שבלב". בעצם, האנושות יושבת ובוכה כמו ילד קטן חסר אונים. הבכי הזה עלול להביא לפשיזם ולנטיות דומות אחרות, ואנחנו כבר רואים דברים דומים במספר מדינות. ומדינות אחרות צפויות לנפילה בלי התפרצויות אידיאולוגיות…

ובכן, הבעיה בנו. דווקא אנחנו צריכים להביא אור לגויים.

שאלה: אבל הם צריכים לקבל את האור הזה?

תשובתי: אתה פשוט תביא להם אותו ואל תגלגל את האחריות, כי האחריות כולה מוטלת על אלה שהתעוררה בהם ה"נקודה שבלב". כולנו אשמים במתרחש.

מתוך שיעור על פי המאמר "תורת הקבלה ומהותה", 14.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לסלול את הדרך וללכת בה, זה לא אותו הדבר
התעוררת בעצמך, תעורר אחרים!
תשמע כיצד צועקות האבנים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xhBJA

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest