דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לגדול בתוך הקבוצה

לגדול בתוך הקבוצה

2012-03-25_732_w.jpg

כנס רומא. סדנה מס' 1.

הכוח העיקרי שלנו זה האגו. חוץ ממנו, בלב של כל אחד ישנה רק נקודה אחת קטנה, ואת הנקודות הללו עלינו לחבר. אם נחבר אותן לנקודה אחת גדולה, בתוכה אנחנו נרגיש את העולם הרוחני. אז הכול יהיה ביחד: אני, הקבוצה והכוח העליון.

מצד שני, האגו רוצה לדחוף את כל הנקודות שלנו הצידה אחת מהשנייה. הוא דווקא מיועד לכך שידחוף אותנו מהחיבור לכיוון בדיוק הפוך, ולכן הוא נקרא "עזר כנגדו".

כיצד עלינו לבנות את הסביבה שתעזור לנו לממש את ה"נקודות שבלב" והכוחות האגואיסטיים שלנו, כדי שאנחנו ביחד (together) נתחבר לנקודה אחת גדולה ונפלאה? למרות ההפרעות של האגו, על ידי הניצול שלו, אנחנו רוצים לחבר את ה"נקודות שבלב" שלנו לתוך נקודה אחת. כיצד לנצל את כוחו של האגו למען המטרה הזאת?

העניין הוא, שאני לא מכיר את הדרך (way) לעולם הרוחני. בשבילי הוא סימן שאלה (?), נסתר מהעיניים. כיצד לגלות אותו? כיצד לכוון את עצמי נכון? אם בעזרת הקבוצה (Group) אני משתמש באגו (Ego) שלי בצורה הפוכה, אז הוא נהיה ל"עזר כנגדו" (ezer ke negdo), ועוזר לי לכוון את עצמי בצורה מדויקת לרוחניות, לבורא (Creator). זה אפשרי רק בקבוצה, כאשר אני עובד עם ה"נקודה שבלב" (•), כדי להפוך את האגו שלי להיפוכו. (הקו הירוק הקטוע בשרטוט). אז, במקום למשוך אותי למטה, האגו יכוון אותי נכון, כדי להיכנס לעולם הרוחני.

ובכן, יש באדם רק אגו ו"נקודה שבלב". ובאמצעות הקבוצה אנחנו משנים את האגו, ומוצאים את הדרך להתקדם, כל פעם בכיוון הפוך.

למעשה, מדובר לא רק ברצון האגואיסטי לקבל דברים אלה או אחרים בעולם שלנו. זה אגו מיוחד שמכוון רק נגד החיבור, נגד אותה הנקודה המשותפת שבה אני מגלה את העולם הרוחני. ולכן אני לא שם לב, מתעלם מכל הרצונות והמחשבות שאינם קשורים לחיבור. במקום זה, אני עובד בקבוצה, משתדל להתחבר עם האחרים, ומגלה עד כמה אני הפוך לכך: אני לא רוצה שום דבר מסוג זה, אני שונא את החברים, לא יכול אפילו לחשוב על החיבור איתם. דווקא הדחייה הזאת זה האגו האמיתי שהפוך מהחיבור. ושאר הדברים הם אינם חשובים.

לקבוצה כאן יש תפקיד מפתח: היא מעלה את חשיבות האיחוד בעיניי, כל הזמן מעוררת אותי ומחייבת אותי אליו. רק הסביבה (sviva) מובילה אותי בדרך הלא נודע, משמשת כדוגמה, עוזרת להכניע את עצמי ובכל זאת להתחבר מבפנים. הסביבה היא בעצם מביאה אותי לחיבור.

כך אנחנו בעצם עולים לדרגה הראשונה (step1) מעל ה"מחסום" (Machsom), כאשר אנחנו מפנים את כל האגו שלנו, כל הדחייה, ההתנגדות לחיבור ואיחוד לכיוון ההפוך – לכוח החיבור והאיחוד. זאת המשמעות של "עזר כנגדו".

ואז אנו עוברים לשלב השני. ושוב מתגלה האגו, אבל גדול יותר מקודם, השייך כבר למדרגה הבאה. (step2) וכאן הבחירה היא בידיי: אם אני שוב הולך לאיחוד בעזרת הקבוצה – האגו שוב מתחיל להראות את עצמו. אם אני לא נמשך לאיחוד, אז אני לא מגלה אותו.

ולכן, אנשים זרים כלל אינם מבינים על איזה אגו אנחנו מדברים. העניין כאן זה לא סתם יחסי אנוש, לא מעשים טובים ותככים. אנשים מאמינים שיחס רע לאחר זה אגואיזם, ויחס טוב זה אלטרואיזם. אנחנו שופטים רק על פי נקודת האיחוד. ולכן, אחרי שאני מגלה את המדרגה הראשונה, אני רוצה להמשיך להתחבר עם הקבוצה, מתגלה לי האגו של המדרגה השנייה (Ego2), ואני עובד נגדו עד שאני עולה למדרגה השנייה. בסך הכול יש בדרך 125 מדרגות כאלה.

בסופו של דבר אני מגיע לאיחוד המושלם: כל האנושות, אנחנו כולנו ביחד – בנקודה שנקראת "טיפת האיחוד".

איזה סביבה צריכה להיות (sviva ,AHA"P), כדי לאפשר לי לגלות את האגו הנכון, להפריד אותו מהאגו הבהמי של העולם הזה ולהפוך אותו לכוח המניע? כיצד הסביבה צריכה להשפיע עליי כדי שאני אגיע למטרה?

ועוד, כיצד להשתמש בכנסים שלנו, כאשר אנחנו משפיעים אחד על השני בצורה הדדית, כדי שהחיבור העוצמתי הזה יאפשר לכל אחד לגלות את נקודת האיחוד: "איפה היא? מה עליי לעשות כדי להשיג אותה? כיצד אני נכנס לעולם העליון? כיצד אני מגלה אותו?".

כיצד עלינו לדאוג לכולם, כדי לאפשר להם להשיג את הנקודה הפנימית הזאת (מרכז הקבוצה, Center of group) ב"רחם" שלנו (Rechem)? הרי אנחנו נכנסים לקבוצה כאילו לתוך הרחם של אימא, ומתפתחים שם בדומה לעובר. כיצד להכין לכל אחד מאיתנו כזאת "עטיפה" שבה הוא יתפתח כמו מטיפת הזרע?

מתוך סדנה מס' 1 בכנס ברומא, 28.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
למצוא כוח שמאזן את האגו
עוּבר של הנשמה הכללית
לדחוף את עצמנו דרך המחסום

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest