לבוש רוחני

"אִם-חָבֹל תַּחְבֹּל, שַׂלְמַת רֵעֶךָ–עַד-בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ, הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ; בַּמֶּה יִשְׁכָּב–וְהָיָה כִּי-יִצְעַק אֵלַי, וְשָׁמַעְתִּי כִּי-חַנּוּן אָנִי." (תורה, שמות, פרשת משפטים, פרק כ"ב, פסוקים כ"ה-כ"ו).

באותם הימים שנכתבה התורה הבגדים היו מאוד יקרים, לכן, כדי שהם לא יתבלו, רוב עבודות הבית נעשו כשהאנשים היו עירומים. עוד לפני מאתיים שנה הבגדים היו עוברים בירושה, מסבתא לנכדה, וכולי.

באזור שעכשיו נמצאת ארץ ישראל לבשו בדרך כלל בגדי צמר, שבהכנתם הושקע עמל רב: אריגת הבד, תפירתו, וכולי. וגם היום לצמר טוניסאי יש ערך רב.

ברוחניות, "לבוש" הוא "מסך" שהאדם רכש. ולכן, אם אתה מלווה אותו אז עליך להחזירו באותו היום, אחרת אי אפשר להשאיר את האדם בלי "מסך" במשך הלילה, כלומר במצב של "חושך". לא מדובר על אור השמש אלא על מצבו הפנימי של האדם, כשהוא בחושך וכשהוא היה באור.

במילים אחרות, כל עוד יש לאדם אור שמחזיק אותו ומבצע בו עבודה מסוימת, אתה יכול להלוות ממנו את ה"מסך" הזה ולעבוד עימו. וכאשר הוא יורד לתוך הלילה, אתה חייב להחזיר לו אותו.

שאלה: מה זאת אומרת "בַּמֶּה יִשְׁכָּב"?

תשובתי: למרבה הפלא, בימי קדם הבגדים היו נחוצים אפילו יותר בלילה מאשר ביום. הפרשנות הקבלית היא שב"לילה" עליך להיות מוגן מפני החושך על ידי ה"מסך". מפני שהלבוש הרוחני הוא סוג של "מסך" על הרצון לקבל שבצורה כזאת רוכש פעולה על מנת להשפיע.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 27.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
בגדים לרך הנולד ברוחניות
הלבוש של המלך
הלבוש הגשמי והלבוש הרוחני

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest