לבורא אין חושך

הבורא פועל רק עם האור שלו. האור משפיע על הרצונות/הכלים, שבהתאם למצבם מרגישים את עצמם רע או טוב יותר, בהתאם להשתוות שלהם עם האור. זה נקרא חוק השתוות הצורה. אם אני דומה יותר לאור, אז אני מרגיש עם עצמי טוב יותר. וככל שאני דומה לו פחות, כך אני מרגיש עם עצמי רע יותר, עד למצב שאני מרגיש מכה. אך כל זה היא פעולתו של האור העליון.

גם כשאני מגיש חושך, זהו גם האור הפועל עליי! רק מתוך הניגודיות של התכונות שלי, הוא מתגלה לי כחושך. במקום אור, "אור", אני מרגיש חושך, "אורתא". אך לבורא אין חושך. פשוט כשהוא מוסיף קצת אור, אז אנחנו כבר מרגישים רע. מפני שבאור הזה אנחנו מגלים רצון אגואיסטי גדול יותר, ואז בא החושך. האור עומד כנגד הרצון. במילים אחרות, בעזרת האור אני מגלה רצונות גדולים, ובאיזה מקום שנסתר ממני נמצאים כנגדם תענוגים גדולים, אך אני מרגיש את עצמי רע!

זה יכול להתבטא בבעיות בריאות, בחוסר מצרכי מזון, במצב רוח רע, בדאגה הפנימית, עד לחוסר רצון להמשיך לחיות. אך כל זה הוא תוצאה מפעולת האור! אם האור מגיע לרצונות (הכלים) מוכנים, אז הוא מורגש כתענוג, כי הרי הוא ממלא אותם. אך אם הכלים אינם מוכנים, אז זו מכה.

מתוך שיעור על אגרת נ"ב של בעל הסולם, 26.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
סלק את הצל שלך
שהאור לא יעלם מתוכנו…
חשיכה כאורה יאיר…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/w4ddv

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest