לא תעשה לך אלוקי מסכה!

"אלהי מסכה לא תעשה לך: את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתיך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים." (תורה, ספר "שמות", פרשת "כי תשא", פרק ל"ד, פסוקים י"ז – י"ח).

במצב שנקרא "ארץ ישראל", האדם צריך לשמור ולקיים את כל התיקונים שאותם הוא כבר השיג, כלומר, אפילו במדרגה העליונה ביותר הם אינם מתבטלים בשום אופן.

אותן התכונות הרוחניות שרכשנו בדרך שלנו, תכונות של השפעה ואהבה לסובבים, מופנות עתה לבורא.

שאלה: מדוע נאמר: "אלהי מסכה"? לאיזו צורה הכוונה כאן?

תשובתי: מסכה, זה המצב החזק ביותר, כאשר הכול מתמזג לתמונה אחת ויחידה, להשתוות אחת ויחידה, לרצון, להשתוקקות.

כאשר אנחנו חוצבים משהו מחומר טבעי, נשארות לנו שאריות בצורה של רסיסים וחומר שפיך. וכאשר אנחנו יוצקים צורה, בזה שמשתמשים בחומרים שלנו, אנחנו כאילו מקיאים מתוכנו מקשה אחת, שרוכשת דווקא צורה אגואיסטית.

כלומר האדם יודע בדיוק מה הוא רוצה להשיג ומשקיע את כל מיומנותו כדי ליצור פסל. את כל הרצונות שלו הוא אוסף ומחבר ביניהם בכזאת צורה, שהם הופכים לאחד שלם, אבל בצורה הפוכה, המנוגדת לחלוטין למה שהוא צריך לעשות. הוא באמת צריך לאסוף אותם, אבל בתכונת השפעה, ולא בתכונה ההפוכה. לכן זו הנקודה הכי אכזרית של שינוי התנהגות האדם, כאשר יש לו אפשרות לסובב לצד זה או אחר.

שאלה: האם יוצא מכך, שאין כאן קביעה עיקרית שזה נעשה לצורך חיבור עם האחרים כדי להידמות לבורא? ואם היא ישנה, אז זו כבר לא מסכת אלוקים?

תשובתי: לא. במצב כזה לאדם קיים סיוע גדול מאוד, כי הוא חושב שמה שהוא עושה יעזור לכולם, שזה כדי לרצות את הבורא. נשארת לו רק אחיזה אחת קטנה לא לצקת לעצמו את הפסל, זה להעלות את ה"אמונה למעלה מהדעת". רק היא יכולה להגן עליו ולהצילו.

זהו דבר עדין מאוד, מפני שאדם, בזה שיוצר את ה"פסל", חושב שהוא פועל לטובת האחרים. הוא מוצא לעצמו אלף אישורים, הוכחות, ראיות למיניהן, שהוא "זורע את האור", בעוד שלמעשה הוא זורע חושך.

רק ב"אמונה למעלה מהדעת" אפשר לעבוד עם הגבול הדק הזה, כאשר האדם משתמש בקשר עם מכשירים עליונים, עם הנשמות הקודמות המתוקנות, כאשר יש לו מגע דרך הקבוצה, הספרים, המורה שלו והוא עם המורים שלו. זה מועבר רק בצורה כזאת!

לא יתכן שמישהו יתחיל להמציא משהו. הטבע של האדם לא ייתן לו לעשות כלום. ההיסטוריה לא מכירה דוגמאות כאלה. האדם חייב לעבור לימוד אצל המורים שלו, לקבל מהם קשר, כל הזמן לשמור עליו, ואז הוא יכול להתקדם הלאה. אחרת לא!

שאלה: האם כאשר לאדם ניתנו איזה שהם כישרונות, אז הוא יכול להשתמש בהם?

תשובתי: בשום צורה. בהתקדמות הרוחנית אין צורך בשום כישרונות גשמיים. להיפך, צריך לב, מוח ושׂכל נקיים. מצב פנימי ונקי כזה, זה הכי טוב.

כאשר אנחנו ממלאים את עצמנו בידע ובכל מה שכתוב בשיטה, חייבים להיזהר מכל מיני פילוסופיות, מסקנות הגיוניות וכל השאר. צריך לבסס הכול רק על המקורות, בכך שכל הזמן מנסים לברר אותם וכל פעם להבינם בצורה חדשה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 16.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לא תעשה לך פסל
המצווה המופשטת ביותר
לא תעשה לך פסל ותמונה