דף הבית / אקטואליה / ישראל היום / לא סתם כמו אגוזים בשק

לא סתם כמו אגוזים בשק

מתוך שיעור מס' 1 בכנס הקבלה בערבה.

שאלה: כשקורה איזשהו אסון או מלחמה, כל העם מתאחד, כולם עוזרים זה לזה, מארחים בבתיהם את הנפגעים, כאילו קיימת בינינו ערבות הדדית. איך אפשר להסביר שהערבות צריכה פשוט להיות בינינו, ולא נגד מישהו שלישי?

תשובתי: אני חושב שעכשיו תתחיל להתגלות התלות ההדדית שלנו, ולא רק מפני שאיזשהו אסון מאחד אותנו.

בעבר היינו מרגישים את הערבות שלנו תחת לחצם של האיומים שמסביב, ולכן נצמדנו זה לזה, כמו אגוזים בשק. אמנם לא רצינו להתחבר בינינו, אבל השק קשר אותנו יחד, ובלית ברירה נאלצנו להתקיים בתוך השק הזה.

אבל היום המצב השתנה. עכשיו יש לנו עסק עם הטבע, עם הכוח העליון, ולא עם איזשהו אויב גשמי שנמצא סביבנו, שאפשר להרוג ולהשמיד אותו.

הטבע מראה לי שאני תלוי בכל האחרים ומחובר לכל האחרים. אם הייתי סתם חי לצידו של איזשהו שונא, זאת עוד לא הייתה הבעיה. אבל העניין הוא שאני תלוי בו לחלוטין. אני תלוי בו עד כדי כך שאינני יכול לעשות לו שום דבר רע. כי באותה המידה שבה אני מזיק לו, אני מזיק לעצמי.

מתגלה לנו כזאת מערכת של תלות הדדית, שבכל מקום בעולם, בכל דבר, בכל מצב שאגרום למישהו רע, אני בכך מזיק חזרה לעצמי. כך מתגלה המערכת האינטגרלית הכללית. בעיקרון, כל אדם בעולם הוא חלק ממני, ודרכו כל הרע חוזר אליי בצורה מאוד מורגשת!

האם גרמניה לא הייתה רוצה לזרוק את יוון ולהתנתק ממנה? אבל היא לא יכולה! הם לא יכולים סתם כך "לחתוך" לא את יוון, לא את איטליה ולא את ספרד. כי כבר נוצר כזה קשר, שגורם לך להיות תלוי בכולם. ואתה לא יכול סתם כך לשנוא אותם, כי על ידי השנאה שלך אתה פשוט יורה לעצמך ברגל.

דבר כזה עוד לא היה בעבר. ולכן כולם מרגישים כל כך חסרי אונים ואינם יודעים מה לעשות: אני שונא אותו שנאת מוות, אבל אני לא יכול אפילו לגעת בו, מפני שהמכה מייד תחזור אליי. ואין לנו שום אפשרות "לתקן" את המצב ולקרוע את הקשרים שלנו. זה בלתי אפשרי!

אם אגרום נזק למישהו אחר, הנזק הזה יחזור אליי במימדים גדולים פי כמה מאשר אם הייתי מזיק לעצמי. ואותו הדבר קורה גם במצב ההפוך: אם אני משפיע לזולת, אז הטוב הזה חוזר אליי פי 613 בהשוואה למצב ההתחלתי. במקום נפש דנפש – נרנח"י.

אם כך, אסור לי לומר או לחשוב דברים רעים על מישהו, אפילו בחצי מילה. עדיף כבר לקלל את עצמי. וזה יהפוך להיות ברור לכולם. בצורה כזאת הגלובליזציה תחייב אותנו להשתנות.

אבל כדי להגיע לזה בעצמנו נצטרך לעבור דרך ארוכה של ייסורים, בעוד שחכמת הקבלה מגלה לנו את זה הרבה יותר מהר.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס הקבלה בערבה, 28.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
העבודה האמיתית – בפנים
העולם כבר קשור הדדית – ואנחנו?
ברית של עזרה הדדית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HknHq

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest