לא נצטרך הרבה מילים

שאלה: הכנס "שלהבת במדבר" כאילו מסיים את המעגל השלם שהתחיל בכנס הראשון במדבר לפני יותר משנה. מרגישים שמסתיים השלב הקודם ונפתחות לפנינו אפשרויות חדשות לחיבור הרגשי בינינו. כיצד תיראה הקבוצה העולמית שלנו לאחר לידתה הרוחנית, כאשר אנחנו נצליח להשיג את החיבור?

תשובתי: אני לא חושב שהצורה החיצונית שלנו תשתנה בהרבה, ואת הקשר הפנימי לא ניתן לתאר במילים. ייווצר בינינו כזה קשר, כאילו אתה כל הזמן מרגיש את הילד שלך שנשאר רחוק. המרחק הפיזי מפריד ביניכם, אך אתה מכיר ומרגיש אותו כל כך טוב, שהדמות שלו נכנסה פנימה וחיה בתוכך. כך כולנו נרגיש זה את זה.

אנחנו לא נצטרך לדבר הרבה, כי אנחנו נבין את הרגשות אחד של השני מבפנים, מתוך הדבקות. המילים יתמעטו והבירורים יהיו קצרים ופשוטים יותר. כאילו אנחנו אוכלים סלט אחד, ואני אומר שאין מספיק מלח, ואתה כבר מבין אותי מחצי מילה. הרי, אתה טועם את אותה המנה, ומרגיש את אותה המציאות.

אנחנו כבר לא נצטרף אינספור מילים ואמצעי תקשורת רבי עוצמה על מנת ליצור בינינו קשר, כמו היום, כאשר אנחנו לא מחוברים. אנחנו נתכתב, אבל מאוד קצר ולעניין, כי אנחנו גם כך נבין מה כל אחד מרגיש. אנחנו נהפוך ל"איש אחד בלב אחד".

מתוך השיעור על "מבוא לתלמוד עשר הספירות", 08.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אין מקום לאכזבה! 
הכנס הכלל עולמי הבלתי פוסק
אין יותר מרחקים