דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לא להצטער. להתחבר!

לא להצטער. להתחבר!

laitman_2008-04-25_3569-70.jpg

שאלה: אתמול חבר שלח לי קטע שמאוד התרשמתי ממנו. בקטע סופר על כך, שאדם, לאחר שרבו עזב את העולם הזה, פתאום הבין, עד כמה שהיה לו קל בזמן שהרב היה בחיים, ושזה היה הזמן הטוב ביותר לפריצה לעולם הרוחני, אך הוא לא ניצל אותו…

ועכשיו כשהרב הסתלק מהעולם הזה, האדם רואה, שנהייה לו הרבה יותר קשה ולמעשׂה בלתי אפשרי להשׂיג רוחניות…

תשובתי: נכון. כך זה למעשה קורה. אנחנו רואים את זה גם בהיסטוריה של קבוצות קבליות, שאם רב עוזב את העולם הזה, אז יחד עימו נעלם הכוח של הקבוצה שהחזיק את התלמידים. כך זה קרה בקבוצתו של האר"י, בקבוצתו של בעל הסולם ובקבוצות רבות אחרות.

לאחר הסתלקותו של הרב, תלמידיו עוברים מצבים קשים אחרים. הכוח העליון כבר לא שולט עליהם, המורה התרחק במשהו מהם. הקשר הרוחני אינו נקבע על ידי קִרבה פיזית, אך עבור התלמידים שעדיין לא השׂיגו רוחניות, זה קשור הדדית.

המורה עצמו לא התרחק מהם, הוא נמצא בתוכם, אך הם אינם יכולים לנצלו כמקודם, מפני שהיו קשורים רק עם לבושו החיצון, עם גוף הפרצוף, עם נוכחותו הפיזית. ואם אין נוכחות פיזית, אז המורה כאילו לא קיים. ואז הם נחלשים.

אם הם היו נאחזים בהרגשה שהוא נוכח בתוכם אפילו יותר מקודם לכן, אז הם היו מתקדמים. הרי עכשיו המורה נמצא במדרגה יותר גבוהה ויכול עוד יותר לעזור להם… אך בהתאם למדרגה הזאת הם צריכים להתחזק עוד יותר בקשר ביניהם ואיתו. אולם זה קשה מאוד… אין מה לעשות. כך גדֵלים.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 13.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
המורה מחבר אותי עם החיים
להגדיל את חשיבות הסביבה
מורה – הוא מורה דרך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/tdPyu

One comment

  1. זה מאוד דומה לחטא העגל שחטא עם ישראל במדבר כאשר משה עלה אל הר-סיני, אמורים היו בני ישראל לדבוק במשה במהות שלו ולא בגוף הפיזי הרי הגיעו למסקנה שמשה בושש לבוא וחשבו שהוא מת,ולא התמקדו במהות של משה לכן חטאו בעגל.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest