לא להמתין למחר

"והאמת יורה דרכו, שהמצטער מודיע צערו, ואי אפשר לו להסתיר ולהתאפק. אמנם כן ארגיש את כלכם יחד, אשר התחלף לכם היום למחר, ובמקום עכשיו תאמרו אח"כ. ואין לזה תרופה. זולת להתאמץ להבין הטעות והמעוות הזה, שהנושע מה', אינו נושע זולת בנצרך לישועה היום, ומי שיכול להמתין למחר ישיג שכלו לאחר שנותיו ח"ו." (בעל הסולם, איגרת י"ג).

בשום אופן אסור לדחות שום הרגשה, מחשבה, קביעה או רצון. צריך להכליל, ולכוון אותם לבורא, לקשור הכול אליו. נניח, שמסתובבות אצלי בראש כרגע כל מיני מחשבות, אז עליי לשייך את כולן לבורא, להדביק אותן אליו בהבנה שהוא המקור שלהן ברגש או בשׂכל.

אם עושים זאת כל הזמן, אז בהדרגה מתחילה להצטייר ביני לבין הבורא תמונה נכונה של קשר. בהתחלה הבורא מתגלה כמקור הראשוני של כל מה שמתרחש איתי, בתוכי ובעולם הסובב. ואחר כך אני רואה שאין שום עולם סביבי, אלא הכול, זה מה שהוא בונה סביבי בהרגשות שלי ומהווה כביכול מקרן של ההרגשות הללו. העיקר להשתדל לקשור את עצמי כל הזמן לבורא, כמו לסיבה הראשונית של כל ההרגשות והתחושות שלי. לכן בעל הסולם כותב, שמי שעוזב את זה ישיג שכלו לאחר שנותיו, כלומר, מי יודע מתי.

אם האדם מזלזל בזה, אז דוחים אותו מהעבודה הרוחנית, והוא כבר לא יוכל לחזור בעצמו. ועד שיגיע הגלגול הבא שלו, וזה כמו סיבוב של כדור הארץ סביב השמש, באמת יכולות לחלוף שנים.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 11.02.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Uiyuj

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest