דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / לא להכשיל את האנושות ואת הבורא

לא להכשיל את האנושות ואת הבורא

שאלה: אנחנו דנים בצעד הבא בבניית מרכז הקבוצה. אנחנו רוצים לערוך שינוי כולל של המצב הנוכחי. היום לכל חבר יש את הכאב שלו, את הרצון שלו, כל אחד רואה מהזווית שלו את המשך התיקון של הקבוצה. וכולם צודקים. אבל איך כל זה מסתכם לאחד שלם? איך באמת "לחדש את עצמנו לגרסה חדשה"?

תשובתי: אתם צריכים סוף סוף להרגיש שאתם נמצאים בנקודת הבחירה, במצב של החלטה גורלית. כל הדורות מסתכלים עליכם, ואתם קובעים עכשיו את העתיד: האם הוא ילך ב"דרך אחישנה" או ב"דרך בעיתו" (בדרך טבעית).

ודאי, שכתוצאה מזה, בדרך זו או אחרת, יתפתחו כל העניינים והאירועים בארץ ישראל ובעולם.

אנחנו צריכים להבין שאנחנו מהווים את אותה הנקודה שדרכה האור יכול לעבור לעולם שלנו. ולכן הכול תלוי בזה, עד כמה אנחנו מתייחסים ברצינות לתפקיד שלנו של חוליית המעבר. האיחוד שלנו צריך להיות אמיתי.

אין כאן שום עזרה לא מהעליון, לא ממני, מפני שהכול הועבר לכם, ודווקא אתם צריכים ליצור את האיחוד הזה. אתם צריכים להחליט כיצד עלינו לזהות את עצמנו עם הבורא.

קודם כל, אנחנו צריכים להתחבר אליו. ההפצה שלנו גם כן צריכה לנבוע רק מתוך דבקות עימו. אני רואה, שאחרת אנחנו לא נצליח. כן, אנחנו מקיפים אנשים, אבל צריך לספק להם אור אמיתי, כדי שהם יצטרפו, יימשכו אלינו, כמו שתינוק נמשך לאימו. וכך גם כל העולם.

הנכונות לזה ישנה, אבל אנחנו עדיין לא מקושרים עם הבורא ולכן לא יכולים לשמש ככלי קבלה, כמשען עבור עָם ישראל ועבור העולם. המצב היום הוא כזה, שמשני הצדדים, גם מלמעלה עם הבורא, וגם מלמטה עם כל העולם, אנחנו חייבים להסדיר קשר, חייבים להשיג ערבות.

אתם צריכים להתייחס ברצינות רבה לקשר ביניכם. מי שלא מוכן אליו אפילו במילימטר, אז אין לו כאן מקום. כי אם אנחנו לא נתחבר ונתאחד, שום דבר לא יחזיק מעמד וכל העבודה שנעשתה על ידינו תרד לטמיון.

לכן אתם צריכים לעבוד על היטהרות ואיחוד של הכלי הכללי. כל יום, כל שנייה לבדוק, איך אתם מתקדמים בדרך. זה מאוד מאוד רציני.

כי אנחנו מתקדמים או דרך "מ"ט שערי טומאה" או דרך "מ"ט שערי קדושה". ובזה, הסכנה שמאיימת עלינו ב"מצרים". לכן, עכשיו הבחירה בידיים שלנו.

אי אפשר להתחיל את יום המחר כמו שהיה בשבוע שעבר. לא. חייב להיות רצון חדש, גישה חדשה, לא במילים, אלא ברגש ובשׂכל. ובהתאם לזה, אנחנו נזכה ליחס טוב או רע משני הכיוונים, מלמעלה ומלמטה.

לאורך כל ההיסטוריה, עָם ישראל חווה לחץ מלמעלה ומלמטה. ועכשיו, עָם ישראל, זה אנחנו, זו אותה הקבוצה שניתנה לה הזכות לקדם את העולם קדימה או ב"דרך בעיתו" או ב"דרך אחישנה".

צריך לשנות את עצמנו לחלוטין, צריך כל רגע לגלות גישה רצינית לעניין, אחריות, הדדיות. אני חוזר: מי שלא מתייחס ברצינות לערבות, אז אין לו כאן מקום. לקבוצה הזאת לא מקבלים כל אחד שבא לו, אלא רק אלה שיש להם מסירות נפש.

לא חשוב כמה אנשים יישארו כאן. אפילו שיהיו עשרה, אבל העשירייה הזאת תהיה מלוכדת, חזקה, מחוברת עם האור העליון, ותוכל להעביר דרכה אור לעולם. ולהיפך, אין שום תועלת מכמות גדולה של אנשים שלא מלוכדים ולא מחוברים עם האור העליון.

לכן אנחנו צריכים להתנתק ולהשתחרר מכל העסקים המדומים ולעבוד רק על החיבור והאיחוד, כדי לגלות בתוכו את הכוח העליון.

נקווה שאנחנו כבר מבינים את זה ונתחיל לפעול. אני מאוד מקווה שאנחנו ניתן מענה לאותה ההזדמנות שכל העולם חיכה לה אלפי שנים.

מתוך שיחה בסעודה, 29.11.2014

ידיעות קודמות בנושא:
סמוך למדרגה הרוחנית הראשונה
ההכנה הסתיימה – עת לעשות!
שלושת המדרגות במערכת העברת האור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qE18J

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest