דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לא לאבד את נקודת הדבקות

לא לאבד את נקודת הדבקות

laitman_2009-08_5970-70.jpg

אם היינו מתוקנים בעולם אין סוף, אז כל הפעולות הפועלות עלינו מלמעלה – מהגרועות ביותר ועד לטובות ביותר המורגשות כך ברצון ליהנות שלנו, בחומר שלנו – לא היו משנות כלל את היחס שלנו אל הבורא, מאחר והוא היה נמצא תחת הצמצום, צמצום א', תחת המסך, בהשפעה, באור חוזר.

כל המצב העובר עלינו, מהמילוי הגדול ועד להתרוקנות המלאה, היינו משתמשים בו רק כדי להצדיק את הבורא, להלל, להוקיר, ולהודות לו, מאחר והוא נותן לנו הזדמנות, במצבים השונים האלה מהריקנות ועד למילוי השלם שברצון שלנו, לקבוע את היחס שלנו אליו, כעצמאי ממה שאנחנו מקבלים ממנו, ללא שום קשר עם הרצון ליהנות שלנו וההרגשות שלנו בתוכו.

בסיכומו של דבר היינו רק מודים לו על ההזדמנות להתעלות מעל לרצון שלנו, מעל לטבע שלנו, באמונה (השפעה) למעלה מהדעת (מילוי), ב"להשפיע על מנת להשפיע" (ג"ע) וב"לקבל על מנת להשפיע" (ג"ע + אח"פ).

כך היינו מקבלים את כל המצבים רק למען מטרה אחת: לנצל אותם כדי שבכל מצב נרגיש עצמנו באין סוף, בתיקון מלא של הכוונה ללא קשר למידת המילוי והרגשה ברצון, מההתרוקנות המלאה, ייסורים גדולים, ועד למילוי השלם שמסב את כל תשׂומת הלב מהבורא לעצמנו.

אם היינו במידה כזו מתקנים את עצמנו, משמע שהיינו שורים בעולם אין סוף. במידת היכולת להצדיק את המצב שניתן על ידו, להימצא מעל ההרגשה שברצון, בכוונה, בקשר איתו, המשפיע, כדי להידמות לו על בסיס כל מיני הרגשות, אנחנו קובעים את המדרגה שלנו ביחס לתיקון השלם, לעולם אין סוף.

הבורא נתן לנו את נקודת הדבקות עימו, אך במשקל שכנגדה הוא יצר בנו וכל הזמן מגדיל את הרצון ליהנות שמנטרל את הדבקות הנקודתית. אנחנו צריכים לנצל את הרצון הזה, הדוחה אותנו מהדבקות, ודווקא בעזרתו להגדיל את הדבקות עם הבורא. וכך אנחנו מתקדמים.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 06.09.2010

רשומות קודמות בנושא:
קביעת המטרה זה הכי פשוט
הצדקת הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/3Mpay

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest