דף הבית / אקטואליה / ישראל היום / לא הגיוני, אבל עובדה

לא הגיוני, אבל עובדה

שאלה: רוב האוכלוסייה בעזה רוצה להיות בשלום. אך נוצר מצב שקבוצה קטנה של קיצוניים שמהווה לא יותר מ- 10% מהאוכלוסייה, מדליקה את כל הסכסוך הזה. ורוב העם אינו מעוניין במלחמה הזאת, במצב הכלכלי הקשה שהיא גורמת, במצור. האם אנחנו יכולים באיזשהו אופן להשפיע על המצב שם?

תשובה: כולם רואים שאנחנו מנסים לעשות זאת. אנחנו משתדלים לעשות את כל מה שביכולתנו כדי שהאוכלוסייה האזרחית בעזה, ש- 90% ממנה חי בעוני מוחלט, לא תיפגע. ישראל לא הפסיקה לספק לעזה חשמל אפילו בזמן המלחמה. היא מתייחסת לעם הזה בכבוד ורוצה לחיות איתו בשכנות טובה, במקום לסגור את הגבולות, להזמין את תושבי עזה לעבודה. ישראל מוכנה לספק להם את כל הכלים הנדרשים לבנייה אזרחית.

במשך עשרות שנים אנחנו ניסינו לשכנע את שכנינו שכדאי להם לחיות בשלום וביחסים טובים איתנו, הרי, הם רק ירוויחו מזה ויגיעו להישגים טובים הרבה יותר ממה שיש להם עכשיו. לכן, אני מקווה שאחרי המבצע הצבאי האחרון, יותר ויותר תושבי עזה יבינו מי באמת החבר שלהם ומי האויב, וחמאס לא יזכה בתמיכה של העם ולא יהיה לו מקום בעזה.

המדיניות הזאת חייבת להביא פירות. אבל כל זה יעבוד רק לזמן קצר, עד שאנו באמת לא נעשה הפעולה היחידה שכל העולם בעצם מצפה מאיתנו: להראות לכולם את האיחוד שלנו והערבות ההדדית.

אם אנחנו נגיע לחיבור בינינו, אנחנו נחייב בכך את כולם, משום שזה חוק הטבע. לא במקרה מאשימים אותנו בכל הבעיות שבעולם. הרי, לישראל יש מקום מרכזי ביותר ברשת הכללית שמקשרת את כל האנושות ביחד. כאשר אומות העולם מאשימים אותנו, הם בעצם אומרים: "אתם נמצאים במרכז העולם, ואתם גורמים לו נזק. הייתם יכולים להיטיב לו, אם הייתם רוצים." זה המקור של האנטישמיות.

ישראל שומרת על חיי האוכלוסייה האזרחית של עזה אפילו בתנאי מלחמה, מספקת אנרגיה לשטחים, שמהם עפים עליה טילים, כאשר היא מסכנת את חיי החיילים ומשקיעה בכך הון כסף. וגם אם אף מדינה אחרת לא הייתה עושה אפילו חלק קטן ביותר מכל זה במצב דומה, הדבר אינו עוזר, כי אנחנו בכך לא פותרים את הבעיה המרכזית שאנחנו גורמים לעולם: אנחנו לא מספקים לו את האיחוד והחיבור, דווקא בזמן שהעולם כל כך זקוק להם.

כל הפעולות שלנו בינתיים משפיעות בצורה שטחית, כמו תחבושת על פצע שמביאה הקלה זמנית. זה פועל כמו כדור משכך כאבים, והמחלה בינתיים הולכת ומתפשטת.

אנחנו כאילו רוצים לפצות על כך שלא מבצעים את ההתחייבויות העיקריות שלנו. אנחנו מתייחסים לכל העולם כל כך יפה וטוב, אז מדוע הם בכל זאת כל כך שונאים אותנו? העניין הוא שאנחנו לא מבצעים את הדבר
העיקרי שחייבים לבצע: להביא לעולם את שיטת התיקון, את החיבור, את הערבות ההדדית.

אנחנו לא נוכל להתחבר לעולם בצורה נכונה עד שאנחנו בפנים לא מחוברים נכון. קודם כל, אנחנו חייבים לעשות סדר בתוך העם שלנו – וזה יהיה מספיק! אם אנחנו נעשה סדר כאן, זה יעבוד כמו סימן ממרכז הפיקוד לכל העולם – דרך רשת הקשר הפנימית האיחוד הזה יתפשט בכל העולם, וכל העולם יירגע.

כלומר, אם אנחנו עוזרים לעזה ישירות זה לא משפר את מצבינו, אלא רק מביא הקלה זמנית. ואם אני מתייחס טוב למישהו מפתח תקווה או רחובות, אז כולם בעזה יהיו מרוצים ממנו. זה נשמע לא הגיוני, אבל זה מבנה הבריאה, כך בנוי העולם. יש בו מקום בעייתי שנקרא "עם ישראל". על ידי כך שהוא לא מחובר מבפנים, הוא הורס את כל הקשרים בין כל העמים שבעולם. והיום העולם דורש ממנו לתקן את זה.

קשה לקבל את זה ובלתי אפשרי להסביר זאת לאדם עד שהוא לא יקבל הסברים ראשוניים בקורס של החינוך האינטגרלי. אז תיווצר אצלו תחושה חדשה, רגישות לקשר בין האנשים, בין ישראל והעמים האחרים. אז הוא ירגיש איפה באמת יש כאן בעיה. והבעיה הזאת ברורה לכולם, הרי כל העולם שונא אותנו.

העולם לא מסתכל על המעשים הטובים החיצוניים שלנו – הוא רואה שאנחנו לא מספקים לו את הקשר הנכון בין כולם. הוא מרגיש בתת- מודע שאנחנו גורמים לו רע, וכולם עושים לנו טובה בכך שסובלים אותנו. אז בואו נתחיל להתחבר כאן בישראל כמו" איש אחד בלב אחד" בעזרת החינוך האינטגרלי, ותוך כמה שבועות אנחנו נראה איך משתפר המצב שלנו בתוך המדינה ובעולם.

מתוך התוכנית "הפתרון הוא בחיבור", שיחה מס' 1, 18.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אל תסגור בפניך את הדלת לעולם הטוב
הפתרון שהוכח לאורך ההיסטוריה
אמצעי התיקון היחיד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/P82Ff

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest