דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לאן נעלם מלך מצרים?

לאן נעלם מלך מצרים?

בעל הסולם, ספר "שמעתי", מאמר "ויהי בימים הרבים ההם": "ומה עשה הקב"ה, "וימת מלך מצרים", היינו שאבדו העבדות הזו, וממילא שלא היו יכולים עוד לעבוד."

מלך מצרים מת בתוכנו, נעלמה שליטת האגו עלינו, לכן אנחנו לא יכולים לעבוד יותר. אנחנו עבדנו כל הזמן "על מנת לקבל", "להשפיע על מנת לקבל". ופתאום אין לטובת מי לעבוד, נעלם הרצון לקבל. ואם אין רצון, אז אין מה לעשות, לא רוצים להשפיע או לקבל. האגו נעלם ואנחנו נכנסים לייאוש, לא יודעים לאן ללכת. אין לנו בשביל מה לזוז, אנחנו מרגישים מנותקים מהחיים שפתאום נעשו ריקניים. אבל, ברור שזה בדיוק המעבר לשלב הבא. אם כרגע אנחנו נשארנו בלי כוח, הדבר מצביע בדיוק על התלות שלנו בכוח הרצון ועד כמה הוא החזיק אותנו בשליטה מוחלטת שלו. "מת מלך מצרים", כלומר האגו שלנו הפסיק להיות לנו חשוב. אנחנו כבר לא מנסים למלא אותו, כמו קודם, לא מרגישים שבמילוי הזה יש כוח חיות כלשהו.

בחיים הרגילים ברור לנו שאם נמאס לנו ממשחק אחד, שהוא כבר לא חשוב לנו כמו קודם, זאת אומרת, שמלך מצרים, כלומר, האגו שהיה חלק מהמשחק והיה ממלא אותנו, כבר לא ממלא אותנו יותר. לכן, אנחנו מחפשים משחק אחר כלשהו, מחליפים מקום עבודה, משנים סגנון חיים.

אבל, בעבודה הרוחנית אנחנו לא יודעים כיצד משנים מצב אחד במצב אחר, זאת כל הבעיה. בחיים הרגילים יש לנו טלוויזיה, אינטרנט, פרסומות ואנחנו כל הזמן בוחרים ממה עוד אפשר ליהנות, מה עוד אפשר לנסות. אנחנו נכנסים לסופרמרקט ורואים על המדפים אינספור סוגי יין, גבינות, בשר. אם אתה לא רוצה דבר אחד, תיקח משהו אחר. זה מאוד מבלבל את האנשים, יוצר אצלם אשליה של מבחר תענוגים ומרגיע אותם שתמיד יהיה במה למלא את עצמם. ובכל זאת, אנחנו רואים שיחד עם כל הייסורים, אחוז גדול מהאנשים סובלים מדיכאון, ייאוש מוחלט וסמים.

מכיוון שאנחנו מתקדמים לקראת העבודה הרוחנית המשותפת, היום אפילו בעולם שלנו האנשים אינם מבינים לאן נעלם מלך מצרים, שלפני כן היה מספק לנו השראה לעבודה שתמורתה היינו מקבלים ממנו מילויים שונים? אבל נכון להיום, הכול נעלם וזאת הבעיה בחיינו.

אנחנו מבינים שלא יכולים יותר להחליף עיסוקים, אין לאן לברוח ונצטרך להתרכז במציאת מלך חדש. כלומר, חייבים לקבל את שליטת הכוח להשפיע בלי שום שכר, לקבל מלמעלה כוח ולבצע פעולות שמכוונות כלפי מעלה וכלפי אנשים חיצוניים.

עלינו לבקש רק להתנתק מכל רווח עצמי, מהעתיד שלנו, מהמילוי, מההרגשה הטובה או הרעה שיש בנו.

"וזה אח"כ כשהלכו במדבר, ובאו במצב הקטנות, היו משתוקקים להעבדות שהיה להם, מטרם מיתות מלך מצרים."

כשהאדם כבר התנתק מהעבודה למען האגו שלו ונמצא מעליו, שוב מחזירים אותו להרגשה של הרצונות והכוונות, התענוגים והמילויים שהיו לו בעבר! עושים זאת כדי שמעל הרגשת הניתוק שלו הוא יבנה את אותו המצב, אבל רוחני.

מתוך שיעור על פי המאמר " ויהי בימים הרבים ההם", מתוך ספר "שמעתי", 18.04.2014

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/8q2mu

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest