לאיזו מטרה חזרנו לארץ הזאת?

שאלה: ישראלים רגילים לחיות בתנאי מלחמה, טרור, אינתיפאדה במשך שנים. ובכל זאת, המצב שלנו היום מדאיג במיוחד – ישנה הרגשה שאבדה לנו התקווה לפתרון הסכסוך הנוכחי. אפילו אם נצליח להשיג הפסקת אש, זאת תהיה הפוגה קצרה.

ישנה הרגשה שאנחנו חיים בסרט שחוזר על עצמו שוב ושוב: עוד מבצע צבאי, והכול חוזר בגרסה עוד יותר קשה. אין שום תקווה באופק. איך אתה רואה את המצב בישראל: הסיבות והפתרון?

תשובה: הישראלים בעצמם הם הסיבה למצב הזה. הערבים חיו בשקט על אדמתם, ואנחנו באנו וגרמנו לסכסוך הזה. כלומר, הסיבה היא ביהודים שהגיעו לארץ הזאת.

והערבים אינם חושבים שזאת ארץ ישראל וטוענים שהיא שייכת להם. הם אומרים: "אי אפשר לעשות חישוב לפי האירועים שקרו לפני אלפיים שנה. אילו הוכחות יש לכם שהארץ הזאת הייתה שייכת לכם לפני אלפיים שנה? דורות רבים שלנו חיו על האדמה הזאת, ופתאום אתם באתם ודורשים אותה בחזרה. אם התייחסו אליכם לא טוב במקום אחר, זאת לא הסיבה לגרש אותנו מכאן!".

ויש היגיון בטיעונים הללו. אם אנחנו מצהירים שאנחנו, עם ישראל, שמכריז על הקמתה של מדינת ישראל בארץ זו, אנחנו זקוקים לטיעונים שאיתם כולם יסכימו. העובדה שאבותינו חיו בארץ הזאת לפני אלפיים שנה – זאת לא הסיבה. מדינת ישראל תוכר רק בתנאי שאנחנו באנו לכאן כדי לעשות טוב לכולם, לכל העולם, והדבר הזה נחוץ לכל האנושות.

יסכימו איתנו רק במקרה שאנחנו נוכל להוכיח לשכנינו הערבים שחיו כאן, ליהודים עצמם ולכל אומות העולם, שאנחנו התיישבנו בארץ הזאת לשם המימוש של תפקידינו המיוחד שבו זקוק כל העולם. אפילו אם אנשים עדיין אינם מבינים זאת, עלינו להסביר את זה.

אם לכולם יהיה ברור שישנה הצדקה לקיומנו דווקא במקום הזה, העולם יתמוך בנו. אפילו אם מישהו לא ירצה בנו כאן, תהיה הצדקה להגעתנו לכאן למען המטרה הנעלה – ולא שאנחנו סתם באנו וגירשנו את מי שחי פה קודם.

מעניין, שבשנת 1948, כאשר הוכרז על הקמתה של מדינת ישראל, היא קיבלה תמיכה מרוב המדינות. הן חשבו שהן עושות מעשה טוב וקיוו שעם ישראל בארץ ישראל יהיה תופעה מיוחדת. ועד הזמן האחרון אנשים רבים עדיין תמכו בנו, אך עכשיו כבר הפסיקו.

אחרי 66 שנים של קיומה של מדינת ישראל, כל העולם הפסיק לתמוך בה וסבור שהמדינה הזאת לא הצדיקה את קיומה ולא מימשה את התקוות שהוטלו עליה. אומות העולם שוב באים לעם ישראל עם טענות שהוא גורם נזק לכל העולם. במילים אחרות, הם רוצים לומר שמצפים מאיתנו למעשים טובים עבור כל העולם.

בצורה כזאת הם מצהירים על כך, שהם תלויים בישראל ומחשיבים אותה כגורם חשוב מאוד בכל ההיסטוריה של האנושות – ובמיוחד בימינו, כאשר אנחנו נמצאים במשבר גלובלי החובק את כל העולם, ואף אחד לא יודע כיצד להמשיך להתפתח.

וכאן שוב עולה גל של אנטישמיות, שנאה למדינת ישראל ולעם היהודי. העולם מצהיר שישראל בצורתה הנוכחית אינה רצויה מפני שהיא גורמת נזק.

עלינו להבין מה הוא הנזק שאנחנו גורמים לעולם, הרי, אנחנו רוצים להיות כמו כל העמים ולהתייחס יפה לכולם. אנחנו מביאים לעולם ידע, המצאות, אנחנו מוכנים לתת יותר מכל מדינה אחרת.

ישראל היא אחת המדינות ההומאניות ביותר בעולם אשר נותנת עזרה לאויביה ומטפלת בהם בבתי החולים שלה. אבל אומות העולם אינם מקבלים את זה ולא מחשיבים שום עזרה הומניטרית שלנו כדבר טוב. כנראה הם מצפים מאיתנו למשהו אחר לגמרי.

זה כמו ילד קטן במשפחה שמשתדל מאוד להתנהג יפה, אבל לא רוצה ללמוד וללכת לבית הספר. ולא משנה כמה יפה הוא מתנהג בבית, ההורים אינם מרוצים ממנו. הרי, יש משהו שהוא חייב להשיג והוא לא רוצה.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 421, 17.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
66 שנות ציפייה עם תקווה לעולם חדש
המקום של היהודים על אדמת ישראל בהתאם לחוק הטבע
מלחמה בלתי פוסקת