דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לאחר הכנס: מסקנות ראשונות

לאחר הכנס: מסקנות ראשונות

אי-מייל: הרב! אני חושב שאני מביע רגשות של רבים כשאני אומר שממלאת אותי אכזבה רבה… מה עליי לעשות איתה?

תשובתי: ביום האחרון של הכנס שמעתי לא אחת על כך שלרבים הייתה תקווה גדולה לפריצה לעולם הרוחני ואיזו אכזבה משתלטת עליהם עכשיו!… אומר מייד: אני אישית מופתע ומתפלא מהתוצאה של הכנס שחלף. לא מכמות השׂיא של המשתתפים, לא מהתגובה החיובית של העיתונות, אלא מהשינויים הפנימיים של ההתבגרות והגדילה של כל משתתף ושל כל הקבוצה העולמית. אנשים עברו לראשונה שינויים שביחידות לא היו מסוגלים לעבור. התרחשו בהם בירורים פנימיים חשובים ביותר.

עכשיו על התקוות: אם התקוות שלכם היו באמת רוחניות, על הרצון להשפיע ואהבה לזולת, אז לא היו מופיעות אצלכם שום אכזבות, כי ההזדמנות והאפשרות להשפיע ולאהוב קיימת אצלכם תמיד, ואף אחד לא נותן ולא לוקח אותה מכם. התכונה הרוחנית הראשונה, הבינה, השתוקקות ל"חפץ חסד" (ההימצאות מעל לאגואיזם שלכם), ההרגשה מחוץ לרצון שלכם. אם הייתם משתוקקים לזה, לא היה לכם חשוב בכלל באיזה מצב אתם נמצאים, כי הרי הכול נובע מהבורא, ורק הוא מחליט לפי התוכנית שלו מה יהיה איתכם ועם כל אחד מכם. כך שהתגובה לכל הייתה רק שמחה, להיות בשליטת הבורא, תכונת ההשפעה.

את המחסום עובר מי שבורח מהאגואיזם שלו ומוכן לכל התנאים כדי להשתחרר ממנו, מוכן לקבל על עצמו את התנאים של "כולם כאחד" (כאיש אחד בלב/רצון אחד) וערבות "אחד בעד כולם וכולם בעד אחד". באף אחד מאיתנו אין כוחות להתנתק מהאגואיזם. עד עכשיו דיברנו עליו, אך לא יכולנו לזהות אותו בוודאות בתוכנו. כי הרי מדובר דווקא על תכונה שאינה נותנת לנו לצאת לרוחניות, לתכונת ההשפעה. אין באפשרותנו לקבוע מה הוא, איפה הוא בתוכנו. והוא מסתתר מאיתנו כמו נחש, ואיננו יכולים לקבוע אותו בוודאות, וכל הזמן מבלבלים אותנו עם תכונות אחרות. ורק הכאב של האכזבה, כמו כאב בזמן מחלה, עוזר לנו לזהות את האגואיזם שלנו, לגלות שהוא אינו טוב אלא השליט הרע שלנו, פרעה. להתאכזב בכזו מידה, כדי לשנוא אותו בתוכנו ולרצות רק דבר אחד, להתנתק ממנו.

כדי להביא את עצמך למצב כזה של ייאוש, צריך תחילה להשתוקק אליו עם כל האגואיזם שלך (לא לשמה), וזה מה שהצגתי לפני הכנס, "אנחנו יוצאים ממצרים". וכולם היו בטוחים שזה מה שאמור להתרחש. ואם לא היה כזה ביטחון, לא היינו יכולים להתאכזב ולקבוע בתוכנו דווקא את אותו הרע (פרעה) שאינו נותן לעלות לתכונת ההשפעה. כדי לעורר מייד את הרע הזה, אני הצהרתי בתחילת הכנס שאנחנו חייבים להשיג איחוד, שכל העבודה שלנו בכנס חייבת להיות במחקר מעמיק של עצמנו ושל היחס שלנו כלפי כל החברים. במקום "פתיחת השמיים" המצופה, זה מייד הזמין נפילה, התקררות. על ידי הקריאה שלי לחיפוש החיבור והעלייה מעל העצמי, מעל האני שלי, רציתי להראות למשתתפי הכנס שאנחנו עדיין לא מוכנים לזה וכתוצאה מההרגשה הזאת, כל המשתתפים נכנסו לבלימה…

מצד אחד הייתי מאוד שמח במצב הזה של "הכרת הרע". אך מהצד השני התחלתי לפחד שהקבוצה לא תוכל לצאת בתקופה קצרה כל כך מהמצב הזה. זה דומה לחולה שגילה כאב, וחייב להבין שהוא מצביע על מחלה, ואחר כך יתחיל לרפא אותה בעזרת הרופא, הבורא. חוץ מזה, 30-40% ממשתתפי הכנס היו אנשים חדשים בחכמת קבלה, והם בכלל לא הבינו מה מתרחש עימנו. לכן הוחלט להישאר על המכה האחת על פרעה, על התקוות האגואיסטיות שלכם ולהתעלות מעליהן. אך דווקא התהליכים האלו שחווינו והכינו אותנו למעבר אגואיסטי לגילוי המילוי, אלא לגילוי אפשרות ההשפעה, איחוד אמיתי "כאיש אחד בלב אחד", בהסכמת הערבות.

תוצאת הקונגרס מהווה מכה ראשונה בפרעה, האהבה העצמית שלכם, בתקוות האגואיסטיות "לפרוץ את המחסום" ולקבל את העולם העליון, כמו גם את העולם הזה, בתוכנו, ברצונות שלנו, במילוי שלנו. כמו שכתב בעל הסולם, כשהאדם משיג את הגבול הרוחני, הוא נוכח לדעת שהעולם הרוחני אינו שייך לו ורק אז פורץ את הקליפה, הגבול, ורוכש את תכונת ההשפעה. וגילוי הרצון שלנו שהתרחש מייד כשבהרצאה הראשונה שלי, בתחילתה, אני אמרתי שאנחנו חייבים במקום הפעולות החיצוניות להתעמק בתוכנו, בקשר שלנו בינינו, בערבות, ומייד הכול… קפא! – האגואיזם שלנו גילה את עצמו, וגילוי הרע הזה בתוכנו, שהוא גם כן הישג גדול, סייע דווקא לאיחוד שלנו (קדושת היום).

אנחנו גילינו במהלך הכנס שלנו שפרעה נמצא בתוכנו, ולא מחוץ לנו. והוא קיבל את המכה הראשונה בזה שהתאכזבנו מתוצאות הכנס. חשבנו (אנחנו – זה פרעה) שנקבל משהו לתוכנו, ולא קיבלנו שום דבר וזוהי המכה הראשונה בפרעה, באגואיזם שלנו, גילינו שברצונות האגואיסטיים שלנו, לא קיבלנו שום דבר. עכשיו אנחנו מסוגלים לקבוע יותר באילו תכונות צריכה להתגלות בנו הרוחניות, מבינים טוב יותר שלא בפרעה, מבינים טוב יותר מה הכוונה לחשוב על העליון – זה אומר לא לחשוב על עצמנו.

ובינתיים כל אחד מאיתנו פשוט רעד מחוסר סבלנות, מתי כבר יתרחש הנס והוא יקבל, כמו כל דבר בעולם הזה, את העולם הרוחני – בתוכו! הופיעה הרגשת הנחיצות להתנתק ממה שמביא לך כאלה אכזבות וזוהי התחלת דחיית האגואיזם. שילמנו ביוקר עבור השיעור הזה, אך הוא שווה הרבה יותר, דווקא האכזבה, המכה באהבה העצמית, באגואיזם, בתקוות לקבל – וזה מהווה את אותה הרכישה הגדולה שרק אפשר לייחל לה, ואני מתמלא בשמחה בכך שאני רואה את האגואיסטים המאוכזבים. עכשיו רק צריך להבין ולתפוס את מה שהתרחש איתכם. במידת ההכנה של כל אחד, חלק מאיתנו יתפסו את זה בשכל שלהם, וחלק יעברו ברגשות שלהם עוד כמה אכזבות ואחר כך יתפסו זאת. אך המסקנה תהיה אחת – האדם כבר לא יקשור את עצמו באופן בלתי ניתן לניתוק עם האגואיזם שלו, דווקא המכה הזאת בתקוות (האגואיסטיות) שלא מומשו עוזרת לנו להתחיל להתרחק ממנו (מפרעה)!

יכול להיות שתדרשנה עוד מכות, אך הן כבר תהינה באותו הכיוון, שאותו רכשנו בכנס הזה. יכול להיות שנוכל לעבור אותן לא רק בכנסים, אלא בקשר הווירטואלי היום יומי שלנו, באותה ההרגשה שרכשנו יחד עכשיו. בינתיים נאחל באמת רק דבר אחד – להתכחש לאגואיזם שלנו כמו מהרע היחידי, ולהתעלות מ"העצמי", לתכונת ההשפעה. הבורא הגיש לנו את המתנה הגדולה הזאת! אין עוד מלבדו!

כתבו ושאלו שאלות בשיעורים.

אני לא שיקרתי לכם, אלא לאגואיזם שלכם.

באהבה רבה אליכם,

הרב לייטמן

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2opEm

24 comments

  1. מילים כדורבנות!!! אנחנו בדרך הנכונה והבטוחה… ואיש האלוקים ממש מוביל אותנו כמדריך של חבורת עיוורים בחושך! ודווקא עכשיו בחשכה הזאת שעוטפת אותנו חברים זה הזמן ללמוד להתעלות ולהתגבר מעל "לאהבה העצמית" (מעל האגו)! "איזהו הגיבור הכובש את יצרו"!!!
    לחיים הרב לייטמן! לחיים בני ברוך!!!

  2. ישר כח הרב לייטמן
    מורה אמת וגדול הדור

  3. ישר כח הרב לייטמן
    מורה אמת וגדול הדור

    אני מבין היום – את מה שלא הבנתי אתמול – כשהתאכזבתי קשות
    התאכזבתי עד כדי כך שכשהכל הסתיים, כשהתחלנו לפרק את הכל, פרצתי בבכי מר
    מר ולא ממש מוכר – או מוסבר

    היום אני מבין שנתתי לאגו שלי מכה ראשונה

    בהמשך לתגובתך לשאלה שמייצגת רבים וגם אותי בין היתר – יש לי שאלה נוספת:
    האם עלינו לעבור סה"כ 10 מכות בכל מקרה?

  4. רב
    תמיד אתה אומר לנו שאי אפשר להתנתק מהאגו שלנו בכוחות עצמנו, אלא צריך בשביל זה את עזרת הבורא.
    עד שהוא יעזור, אין לנו אפשרות לרצות רוחניות אלא בצורה אגואיסטית.
    לכן, אני לא מבינה מה אתה רוצה שנעשה.
    רצינו לאהוב את האחרים, להתייחס לרצונות שלהם כאילו הם שלנו. נכון שרצינו את זה בצורה אגואיסטית, כדי לקבל משהו בתמורה לכך, אבל אנחנו רק רצון לקבל. אין לנו מנגנון אחר.
    אם לא היינו רוצים את זה בצורה אגואיסטית אז כבר היינו בתכונת ההשפעה.
    בשם כל האגואיסטים המאוכזבים, אנא תן לנו כיוון להמשך, אחרת לא נוכל להמשיך.
    איננו יודעים מה לעשות או מה אנו עושים לא נכון.
    אוהבים
    הרצונות לקבל לעצמם

  5. עומרי-קבוצת ערבה

    תודה לך רב ותודה במיוחד לכל הכלי הישראלי והעולמי שאיפשר את החיבור הנקי והמדויק שחדר כל כך עמוק פנימה בכנס. לחיים!!!

  6. תודה על ההכוונה וההסבר,
    אני שמחה שלפחות אני מרגישה מחוברת לכולם גם אם זה באכזבה,
    אוהבת אותך
    מיכל

  7. שלום עליכם רבי ומורי וחבריא קדישא .
    אני כבר שאלתי אותך את השאלה הזאת : האם בכך שאנחנו רוצים כל כך לעבור מחסום זאת היא האגואיסטיות הכי גדולה והיא זאת שתמנע ממנו בעצם את העליה הרוחנית ?
    כרגע אני מבין שהיינו חייבים להתאכזב ,אני כמובן לא התאכזבתי מפני שהכנתי את עצמי לכך שאנשים יבינו שהרצון שלעבור מחסום זה בטוח קליפה כי היא בדיוק ההיפך מתכונת ההשפעה שהיא לא לרצות לכלים האגואיסטיים שלי אלה להשפיע בלבד .
    היום הראשון של הכנס היה "מסחטת אגו רוחנית"
    היום השני של הכנס היה "פצצת אגו רוחנית"
    היום השלישי של הכנס היה "תהו ובהו וחושך על פני תהום" ואני מאמין שאחריו יתגלה לנו האור בקרוב "ויהי אור".
    אתה מצטער ששיקרת לנו ואני כל כך מבין אותך ,גם אני משקר לילדים שלי שאני רוצה לשמור ולהגן עליהם מפני הדברים שהם עדיין לא מוכנים אליהם.
    תודה רבה על הכל הרב המקובל מיכאל לייטמן (החפץ חסד)
    שבת שלום

    כל טוב לכולם
    משה

  8. תודה רב! לא מרגישה אכזבה מהכנס, שיש לי רק דברים טובים לומר עליו, מכל הבחינות. מרגישה עצבות וכאב על כל הדברים הרעים שגליתי כבר למחרת. למרות הכאב, אני יודעת שזה ממנו וזה יביא אותנו למקום הרבה יותר טוב. תודה, כמו תמיד, שבמלים הכתובות כאן עשית לי שוב סדר בראש.

  9. הזדהיתי מאוד עם דברי הרב לייטמן לגבי מאיפה מתחיל החינוך. הוא הבהיר פה תופעה שבה באמת כל אחד מאיתנו מעביר את האחריות לשני (אנחנו למורים, אנחנו לילדים, הילדים בוודאי יגידו שהכל צריך להתחיל מהמורים וההורים, אחרים יגידו שצריך שהפוליטיקאים/שרים יעשו את השינוי וכך הלאה.

    האם יש לרב כלים נוספים לשכנע שהשינוי בחינוך מתחיל בכל אחד ואחד

    כלומר מאמר או קובץ או סרטון שמחזק את מה שנאמר ונותן כלים לשכנע גם אנשים מבוגרים שבעצם השינוי צריך להיות גם אצלינו ?

  10. לרב לייטמן שלום
    ברצוני לאודות לך על שלושה ימים מלאי התפעלות, אני ממש הרגשתי סוף סוף את ההתפתחות עליה אתה מדבר, אני מרגישה שקרה לי שם משהו גדול וטוב,
    אני כרגע בטוחה שאני בדרך,,,

    מקווה לעוד התפתחויות שכאלה לי ולכולם

    מודה לך מאוד מאוד

    יעל

  11. בכור ג'ורייב

    תשוקה בוערת !

    החיבור בכנס נתן לי כנפיים שאפילו 1000 פחיות רד בול לא מסוגלות לעשות.

    אני רוצה רוחניות ועכשיו !!!
    הכנס ממשיך,

    זה כמו אדם צמא למיים ההולך במדבר
    ואין לו כבר כוחות להמשיך הלאה,
    פרעה ובעיקר טענת המרגלים = בשביל מה לי העבודה הזו אין חשיבות,
    והנה הכנס הזה נותן לאדם מים צלולים ואוכל בכדי לאגור כוחות ולהמשיך הלאה בהרפתקאה הנצחית ! זה כמו פיצוץ אדיר של כוחות אנרגיה
    שלאחריו ישנה התחדשות !!!

    והמחשבה שצריכה להיות היא לא מה אני אוכל
    איזה מים אני שותה,
    אלא לא מעניין אותי מה
    אני צריך כוחות להמשיך הלאה אז הכוונה של
    האדם שונה כי הוא חושב רק על המטרה
    ולא אכפת מה לאכול הוא אוכל הכל
    ולא רואה את הבשר אלא רואה את החלבונים
    והפחמימות שהוא צריך !!!

    סוף מעשה במחשבה תחילה,

    איש אחד בלב אחד !!!
    שלכם לנצח !!!

  12. שלום לכל הכלי העולמי אני בכנס כל הזמן התפללתי וביקשתי מהבורא שיחבר אותנו כאחד כדי שכח ההשפעה יהיה חזק על כח הקבלה ונוכל לוותר על אהבה עצמית שגורם לפירוד בינינו לאהבת השם יתברך בלב שלם בשני הייצרים ונגלה אור החיים בתוך החיבור למחרת הרגשתי ירידה ואמרתי לבורא שאני לא מבינה מה עלי לעשות התיאשתי אין לי כח ואז הרגשתי את הבורא בתוכי שהסביר לי שרע וטוב בכי צחוק אהבה שנאה זה האמת כי רק אם הנשמה תרגיש את כל הרצון בצורה הפוכה ותבקש תיקון על הניתוק בין כל החלקים של הרצון והרצון לחבר אותם ביחד אז הנשמה תרגיש את אור החיים בחיבור בין טוב לרע בכי צחוק וכו וזה יורגש בנשמה כאחד כי הנשמה חייבת להבדיל ולהרגיש כל חלק של הרצון גם בהופכיות שלו ובגלל זה הבורא שבר את הנשמה ורק לאחר שהנשמה תרגיש את הכל בהופכיות שלהם היא תדרוש חיבור אמיתי לאחד השלם אין עוד מלבדו טוב ומטיב ומטרת הבריאה תצא לאור להטיב לנבראיו בהכרה בהרגשה בבקשה לתיקון וחיבור לשלם וללא בושה ויש מאין שברא הבורא יחזור ליש מיש אור אין סוף ברוך הוא וזהו תפקידו של האדם פה בעולם אז ביחד כולנו כאיש אחד בלב אחד נצפה נקווה ונחכה לישועת הבורא ולגאולה שלמה במהרה בימינו וזה מה שנקרא ישראל מזרזים את הזמנים שהנשמה תכיר ותרגיש את כל חלקי הרצון בטוב וברע באהבה ושנאה בכי וצחוק מר מתוק וכו ובכך שתדרוש תיקון הפירוד ןחיבור לשלם הנשמה מקיימת את חוק הערבות שאם הנשמה מרגישה בכי היא רוצה לחבר את החלק ההפוך לבכי צחוק וכו וגילוי כזה מעודד אותך להמשיך בעבודת האדם עד שנחזור לשורש נשמתנו מקור החיים במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.

  13. שלום רב
    משה רבנו שבר את הלוחות ביורדו מההר אל בני ישראל שהיו עסוקים בעגל זהב
    שאלתי ביראותך אותנו שם במקומנו
    מדוע לא שברת בשידור חי את הכלים
    למען יראו ויראו
    היה ברור בערב הבידור הפיזור הראשון
    שדברים אינם מחוברים
    בברכה רבה
    ישראלה

  14. רב יקר!תודה רבה על המכה באגואיזם!כן ההכזבה גדולה מנשוא,כולנו האמנו,היינו כל כך בטוחים. בכנס היה אפשר לראות ולהרגיש איך כולם השתדלו,וכמובן ההאכזבה והייאוש השתלטו.מסתבר שאנחנו בכלל לא מכירים את "הפרעה" שבנו.ומה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים,אז מסתבר שאנחנו לא יודעים.ופחד עוטף אותנו,שמא נהיה מוכנים רק בסוף 6000 שנה.ועכשיו צריך לאסוף כוחות גדולים,או שלא,אולי רק לדרוש ממנו 24 שעות,את הקשר והחיבור שלי עם האחרים,שיהיה לי יכולת להשפיע.כי באמת זה נראה ששום דבר כבר לא תלוי בנו,אז אם צריך להרגיש עוד מכות,בסדר קדימה,אבל אנחנו רוצים להגיע לאיחוד ולתכונת ההשפעה נקודה.באהבה רבה!

  15. ליבי אינו מניח לי ויוצא לחברים שלנו מהרשות,וממדינות שלא היה באפשרותם להגיע.מה יהיה אם הם לא הרגישו את הבורא מצד האור?ומה לגבי כל החברים שכן הגיעו ממקומות כל כך רחוקים וחשו את ההכזבה הזאת?תעצרו רגע!תחשבו אם חכמת הקבלה לא הייתה נמצאת אצלנו,נאמר שהייתה נמצאת באיסלם,מי מאיתנו בכלל היה מוכן לשמוע?אני חושבת שכולנו,ובכל קבוצה וקבוצה צריכים לחשוב על החיבור איתם!מלאת הערצה,הערכה ואהבה לחברים הענקיים האלה שעושים נחת רוח לבורא!תחשבו הרבה עליהם…!!!ותודה לקבוצת המקובלים שלנו!

  16. היתי בכנס יחד עם אשתי רות. אני לא יכולתי להישאר מעבר ליום הראשון. אשתי הייתה בכנס כל הזמן. אני לומד סימסטר שני. אשתי ברבעי ואני שם בזכותה.אשת חיל.
    הייתי בשתי כנסים קטנים הזנה. כולם היו בגדר " נחמד" עבורי. הפעם זה היה משהו אחר.המפגש שלי עם ההמונים מלאי הכמיהה ,האווירה הסביבה פשוט שברו אותי. היום הראשון חלף לו כמ בחלום. נפרדתי בערב ושבתי הביתה לקריות בצפון.בבקר הלכתי לעבודה כבכל יום רגיל. אך היום לא היה רגיל. השלתה עלי תחושת ריקנות,מועקה, חסרון עמוק וצער בלתי מובן על שאני כאן ואתם שם. לא נתפס. מבחינתי בלתי מובן. פתחתי המחשב וחברתי אליכם בכנס וחשתי שאני שם. התחושה של הביחד של יום קודם הייתה בי וכאילו שלא ניתקתי מקקבוצה. חוויתי את אותם רגשות סוערים כביום הקודם. דמעות זלגו לי ללא פשר. ולמעשה הם לא מפסיקים עד היום. זה נמשך ונמשך וחוזר כל פעם שאני פותח הערוץ\שומע או מדבר על האירוע ואו שומע שירים. איני יכול לראות בטלויזיה תכניות רגילות של חול. ממש כמגנט אני מובל לערוץ ואני שותה בצמאון את הנאמר ועיני דומעות. לא יודע מה זה זה חזק ממני.
    התמזל מזלי שאשתי לומדת ויש לי עם מי לחלוק את התחושות.זה פשוט עצום ממני. בלילות בחלומות אני שומע שירים. בהקיצי משינה אני ממשיך לשיר את אותם שירים שוב ושוב. זה חדר לכל חרך בגופי. הגעתי לקבלה בעיצומוח של משבר אישי ועסקי ללא מוצא. הסיסמסטר הראשון שלי היה מלא תהפוכות ורצוף משברים. לקראת הסוף הגעתי להשלמה ולפיוס עם עצמי. מצאתי שאני הורדתי "\ צמצמצתי" למינימום את האגו שלי אל מול הכלל. אני חש הרבה יותר טוב. עדיין יש עליות וירידות, אך איך שהוא איני דואג יותר. אני מבין וחש שיש תכנית ויש כוונה. אני צועד בנתיב \ השביל שלוקח אותי קדימה ולראשונה איני דואג מה יהיה מחר. וז בא הכנס ופיצץ אותי לרסיסים.
    אני לא מצליח להתאושש מזה. למרות היותי פיזית רק יום אחד, נפשי הייתה ונשארה שם טעונה וריקה כאחד. עוצמת הרגשות הותירה אותי ריק\סמרטוט. ומצד שני טעון בתחושות של אהבה,כנות וכמיה מאין כמוה. אולי סוף סוף אני מבין מה זה נקודה שבלב.

  17. אני רוצה להגיד שאני ממש לא התאכזבתי לא הגעתי עם ציפיות אבל הגעתי למקום שונה בהבנה שלי הרגשתי שאנני ממש מתפרקת בתוכי שמשהו נפתח במקום הכי סגור הזה שבניתי בו מגננות כל הזמן וחלק פשוט נשר והכאב היה גדול ואיתו גם ההתרוממות.יצאתי עם הרבה תובנות חדשות ובתקווה שהדרך באמת מובילה לאיחוד ובסופו לתיקון.תודה תודה ותודה

  18. מסקנה:העיקר לא לוותר למרות ההרגשה.
    לנסות לשמוח על ההכזבה(למרות שזה כמעט בלתי אפשרי).להסכים שזה התהליך, ושרע לי(לפרעה),זה דבר טוב!
    באמונה שלמה שאנחנו בדרך לטוב!

  19. יאוש עמוק מציף אותי מהכל כי אני מבינה שהשפעה היא מוות עבורי ואין בי כוחות להפיח רוח חיים.
    אני שונאת את מי שיצר אותי ככה כי אין בי אמונה
    אתה מלמד אותנו שרק הבורא יוכל לחולל בנו את השינוי ואני עדה שתפילתי נענתה מידי פעם אך לא לאורך זמן.
    מיהו הבורא? אני רוצה להבין מי הכוח הזה שמצד אחד משתקף בחיי ורוצה שאכיר אותו ומצד שני נעדר מחיי ורק אני לי?
    ההשתתפות בקבוצה דורשת ממני כוחות שאין בי כרגע
    להסיר מעלי את קשיי היום, להניח הכל בצד ולהתמסר במקום אחר . יש שם נתינה כלפי רעיון של נתינה האם זה מה שמצופה ממני?

  20. רב יקר
    האגו אצלי התגלה במלוא עוצמתו – שימחה גדולה
    איך שהתגלה היצר הרע כולם נראו לי כזרים לא שייכים אלי למחרת הרגשתי את הרצון האז שלי להתחבר אל כולם לכלול אותם בתוכי והאחפ עלה לגלגלת וענים והתהליך הזה חזר מספר פעמים במהלך הכנס
    שמחה גדולה לגלות את האחפ להתיאש מכוחי ולבקש את האור המקיף שיתקן אותי
    אין עוד מלבדו

  21. בכנס הזה למדנו מהתרגיל היפה של רב שטבענו הוא לשקוע באשליות התקווה והגאווה. אנו נוטים בנקל לעצום את עינינו לנוכח אמת צורבת, ולהאזין לשירת הסירנה המענגת עד שזו הופכת אותנו לבהמות. האם כך צרכים לנהוג אנחנו החברים המשתתפים במאבק עצום ומפרך לחירות מהאגו? האם נסכים להיות חלק מאותם אלו אשר אף שיש להם עיניים, אינם רואים, ואף שיש להם אוזניים, אינם שומעים, את אותם דברים אשר נוגעים עד לאין שיעור בישועתנו המשותפת מאותו הרצון לקבל האגואיסטי השולט עלינו עדיין כמו על עדר של עבדים נרצעים

  22. אושרית סידיצקי

    כבוד הרב שלום רב
    אני ובן זוגי-בעלי הגענו לכנס בפעם הראשונה. האמת לא ידעתי למה לצפות. אבל דבר אחד בטוח קרה משהו בהרגשה שלי שהשתנה. אושר פנימי בלתי מוסבר והרגשת ריחוף. אני לא יודעת מה קורה לי אבל מה שקורה הוא מרגיש טוב. אני בטוחה שאני נמצאת במקום הנכון ושם אני רוצה להיות בכל מאודי.
    בהרגשה טובה זו אסיים ואאחל לאיחוד.
    תודה
    אושרית

  23. שלום עליכם חבריא קדישא
    לא משנה מה שקרה לנו בהרגשות ,מה שחשוב באמת מכל זה הוא שסוף סוף כולנו עברנו אותן ביחד כמו אדם אחד .
    מהיום אל תאמרו אנחנו אמרו אני המאוחד…

    כל טוב לכולם
    משה

  24. זה כל כך "מצחיק" העניין הזה, כל השקר העצמי הזה שהוא כשלעצמו נתסר מאיתנו, המינימום שלפחות נרגיש,שנדע שאנחנו בשקר.. בכל פעם שיש לי הרגשה לא ברורה אני מרגישה שאני נמצאת במעין "שוק רוחני" ואני לא מצליחה להביא את התחושות לידי מילים רגילות ואז אני קוראת ומגלה שזה בידיוק מה שהרגשתי ושזו בידיוק הסיבה, אכזבה גדולה לאגואיסטית גדולה.. ממש צחקתי על עצמי..תודה לך!!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest