דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לְפַסֵל לעצמנו את הנשמה

לְפַסֵל לעצמנו את הנשמה

היחס שלנו למטרה הסופית, למצב הרצוי, נמצאת תחת השפעתם של שני גורמים. הראשון, הוא הרגשת הגדלות והחשיבות של הבורא, של תכונת ההשפעה. והשני הוא הגדלות והחשיבות של הנברא, שמסוגל להשיג את תכונת ההשפעה. משני הצדדים האלה מגיעות הפרעות, שאותן אנחנו מרגישים במהלך ההתקדמות אל המטרה.

פעם אחת הרצון האגואיסטי שלי אומר: "מי זה הבורא הזה שאשמע בקולו?". כלומר, הוא מראה לי שאין כל חשיבות למטרה הזאת, לתכונת ההשפעה. וכך הוא עוזר לי להתחזק בדרך, מפני שעכשיו כבר אוכל לדרוש שהאור יעזור לי וישפיע עליי. כי כל ההתפתחות בדרגת האדם מתבצעת על פי הבקשה המקדימה שלנו מהאור שישפיע עלינו.

בצורה כזאת אנחנו בונים את הצורה הרוחנית של עצמנו. כי כל הצורות הקודמות: דומם, צומח וחי – אינן שייכות לאדם הרוחני. הכוחות האלה, שנקראים "מלאכים", "רוחות" ו"שדים", נועדו לעזור לנו. כשם שבעולם הגשמי הסובב אותנו ישנם כוחות טבע שמבטיחים את קיומנו, כך גם בעולם הרוחני ישנם כוחות שעוזרים לנשמה שלנו להתקיים.

ההפרעה הראשונה מכוונת כנגד גדלות הבורא, כנגד תכונת ההשפעה שלו. וההפרעה השנייה מכוונת נגד צורת ההשפעה שלי. כלומר, פעם אחת נדמה לי שהבורא לא חשוב, ובפעם השנייה – שאני לא חשוב.

מטרתו של פרעה היא לזלזל בבורא. הוא כל הזמן מצייר לנו אותו בצורה עלובה כזאת וצועק: "אני אשלוט! למה שאשמע בקולו?". בכך פרעה משפיל את גדלות המטרה, גדלות הדבקות בעיני האדם.

וישנה עבודה נגד ההפרעה השנייה, כשנראה לי שהבורא גדול וחשוב, אבל אני לא יכול לעשות שום דבר. הבורא הוא הצדיק ואני הוא הרשע. בשלב הזה פרעה יורד מהבמה, ומגיעים שליטים אחרים שחיים מחוץ למצרים, ומתחילים להילחם עם האדם.

גם אלה הם כוחות עליונים שנמצאים בידיו של הבורא (מלאכים), בדומה לפרעה. אבל הם מדברים על גדלות המטרה, ויחד עם זאת, על חולשתו של האדם עצמו. כמו המרגלים שנשלחו לבדוק את ארץ ישראל, וכשחזרו, אמרו שהמטרה מאוד גבוהה והארץ טובה עד מאוד, גדלים בה פירות יוצאים מן הכלל, אבל מי אתה שתכבוש אותה? תירגע, זה לא בשבילך!

וכך האדם מתחיל לאכול את עצמו, כי הכוחות האלה הרי מראים לו עד כמה הוא שפל וכמה עברות הוא ביצע. ואז, או שהוא שוקע בעבר שלו ומתחיל לנבור בו, או שהוא נשאר במצב הנוכחי אך מאבד לגמרי את הכוחות ואינו מסוגל להזיז אפילו אצבע ולחייב את עצמו להגיע לקבוצה ולהשתתף במשהו. כך מתגלות ההפרעות האלה.

עלינו להבין שדווקא ההגבלות האלה מפסלות מאיתנו את צורת האדם המשפיע. כשם שפַסָל יכול לקחת חתיכת שיש ולפסל ממנה פסל, או שהוא יכול לחתוך ממנה את כל מה שלא נחוץ, עד שתישאר הצורה הרצויה.

כך גם אנחנו צריכים להסתכל משני צדדים: מצד אחד, לצאת מהצורה המלאה, ומהצד השני, ללמוד על מה שחסר. פעם אחת לעבוד עם האור הפנימי ופעם אחרת עם האור המקיף, וכן עם הכלים הפנימיים והחיצוניים. כך האדם "מפסל" את עצמו, את הצורה שלו, הדומה לבורא.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 16.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מי הכביד את לב פרעה
בין הבורא לפרעה
חולשות חזקות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/t7RJk

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest