דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כתר-חכמה-בינה-ז"א-מלכות

כתר-חכמה-בינה-ז"א-מלכות

כתר ובינה הם בעלי תכונות מיוחדות, הם מסוגלים לרדת לכל מקום ולעבוד עם הרצונות הנמוכים ביותר. הבינה זה חסדים, והחסדים יכולים להימצא בכל מקום, כי הם נשמרים על ידי הכוונה שלהם "להשפיע על מנת להשפיע". אך איך הכתר יכול לעשות זאת, הרי בו קיים אור חכמה, ולא רק חסדים? – העניין הוא שהכתר ממלא ומתייחס לכל "ממטה למעלה", לכן הוא יכול לרדת לכל הרצונות שנמצאים בכוונות האגואיסטיות, כמו הבינה, אך מסיבה אחרת לגמרי.

כתר זו תכונת הבורא שרוצה למלא את כל הנברא, המלכות. זה לא אור של מילוי, חכמה, אלא מחשבת הבריאה, המחשבה עצמה, תוכנית הבריאה שלו. הוא כאילו קובע מה הבורא רוצה מאיתנו בסוף, הוא רוצה להעלות אותנו אליו. לכן הספירה הזאת מסומנת על ידי קוצו של יוד, זוהי תוכנית שמתחילה להתישׂם, כך שמתחילה מספירת חכמה ומטה. חכמה זה כבר האור של מטרת הבריאה, ואחר כך בינה, אור התיקון.

ולכן, קיים ג"ר, שלוש הספירות העליונות השייכות לבורא: כתר – התוכנית, חכמה – מטרת הבריאה, ובינה – תיקון הבריאה. ואחר כך נעשׂה היישׂום בתחתונים: זעיר אנפין – מערכת שקובעת כיצד התחתון צריך להשתנות, באיזה סדר ורצף של פעולות. והתחתון ביותר שצריך להשתנות ולעבור את כל השינויים האלו – המלכות. כך מתחלקים חמשת החלקים שמהם מורכבת הבריאה.

מאחר והכתר זו המחשבה, התוכנית של הבריאה, הרעיון, הוא נמצא בכל מקום! כי הרי ללא המחשבה (האידיאה) הזו, שום דבר לא יכול להתקיים, שום רצון אפילו הקטן ביותר. אך הוא פועל ביחס לתחתונים "ממטה למעלה", מאחר והוא מכוון רק כדי להעלות אותם לתיקון, אפילו אם לצורך זה צריך לרדת לקליפות עצמן ולעשות איזה שהם חטאים בדרך הזאת. אך אחר כך, כפי שכותב ספר הזוהר, כל הבעיות והפשעים האלו נראים לנו כפעולות נכונות שהיינו חייבים לעבור, כי הרי דווקא בזכותם אנחנו מגלים את המצב הסופי המתוקן. כי הרי זה נעשה על ידי הבורא, ואנחנו בעצמנו עדיין לא ביצענו טעויות, פשעים ותיקונים. לכן הכתר, על ידי ההתנהגות שלו והיחס כלפי התחתונים, הוא מעל לכל ההגבלות והצמצומים. זוהי מחשבה הכלואה בכל חלקיק של הנברא ובכל פעולתו, ולכן היא מתפשטת בכל מקום ופועלת ממטה למעלה כדי לחבר את כל חלקי הבריאה ולהביא לגמר התיקון.

הבינה פועלת בצורה אחרת, אור החסדים, תיקון הנברא. התיקון יכול להתבצע בכל מצב ובכל מקום, בהתאם לרצון של התחתון להיתקן ולקבל את תכונת הבינה, תכונת ההשפעה. רוצה – תקבל, ללא שום הגבלות! ולכן הבינה יכולה גם כן להתפשט בכל מקום, כי הרי היא "חפץ חסד" (השפעה טהורה). בעוד שחכמה, האור של מטרת הבריאה, הממלא את הרצונות לאחר התיקון על ידי הבינה. והזעיר אנפין קובע את התהליך שלפיו התיקון הזה נעשה. בינה, ברצותה להידמות לכתר, מולידה את ז"א ופועלת בתוכו, כדי להביאו לדרגת הכתר. אך ז"א אינו יכול להשׂיג את הכתר כפי שבינה רוצה את זה, אלא רק בעזרת מלכות!

יוצא שז"א, זה הבורא הנסתר, כתר, התכונה הגבוהה ביותר – עצמותו, מחשבת הבריאה. ז"א ומלכות עובדים כזוג, מפני שז"א אינו יכול להידמות לכתר, אם המלכות לא תצטרף אליו ולא תיתן לו את הרצונות שלה. לכן, מלכות יכולה לתקן את עצמה, רק כשלוקחת דוגמה מז"א. כשהיא מתסכלת עליו, היא מגלה איזה רצונות ותיקונים דרושים לה כדי להתחבר עימו. מלכות – זה הנשמות, ז"א – זה הבורא, והחיבור שלהם – זה התמזגות של הנשמות עם הבורא. אך כשהם מתחברים, הם עולים לע"ב-ס"ג, החכמה והבינה. וכשהם מתחברים שם, הם נכללים בכתר. בכך מסתיימת תוכנית הבריאה!

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "בית שער הכוונות", 22.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
חוטים שנמשכו מאין סוף
עץ הבריאה
על תכונתה הגדולה של הבינה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/M5V1E

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest