דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / כתבי הדור האחרון – תקציר (חלק ב)

כתבי הדור האחרון – תקציר (חלק ב)

thumbs_bs_100_wp.jpgבהמשך לפוסט כתבי הדור האחרון – תקציר (חלק א).
להלן חלק ב' של התקציר שערכתי לכתבי הדור האחרון מאת בעל הסולם.

שינוי צורה

הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, הוא שינוי צורה מהבורא, ועל כן נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף. ה' רוצה מאתנו את השוואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו. דהיינו שנשנה המידות שלנו שהוא הרצון לקבל, ולקחת המידות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשנו יהיה רק להשפיע לזולתנו ובזה אנחנו באים להמטרה – להדבק בו שהוא השוואת הצורה. ומה שאדם עושה לצרכי עצמו ומשפחתו בהכרח, אין זה נחשב לקבלה עצמית, משום שזה מחויב על ידי הטבע, שכן ההכרח לא יגונה ולא ישובח.

וכל זה יתגלה בימות המשיח. וכאשר יקבלו את כל התנאים האלה, נזכה לגאולה מהרע – מהאגואיזם.

שתי דרכים

יש ב' דרכים לגילוי השלמות: או דרך תורה (חכמת הקבלה) או דרך ייסורים. סיבב הקב"ה ונתן את הטכניקה לבני אדם עד שמצאו הפצצה של אטם ושל מימון, ואת היכולת להרוס את העולם במלחמות עולם שלישית או רביעית.. והשארית שיישארו אחר החורבן, לא יהיה להם עצה אחרת אלא לקחת על עצמם את התנאים של האחווה ההדדית. ותורה זו של השוואת הצורה היא תורתו של משיח – חכמת הקבלה.
בשביל למנוע את המלחמות, יבואו אומות העולם אל המקובלים ללמוד את שיטת התיקון.

צורת החברה

על חוק הטבע להפוך לחוק הכללי לכל העמים. והוא החיוב לכל העמים להשפיע לזולת, ולהחשיב את חיי הזולת על חייו עצמו, על פי "ואהבת לרעך כמוך", בשוויון ואחווה בין כולם. וחוץ מזה, יכולה כל אומה ללכת בדתה ובמסורת שלה.

חוקים השווים לכולם:

א) לעבוד לטובת בני האדם יותר מיכולתו, עד שלא יהיה רעב וצמא בכל העולם.
ב) עובד חרוץ לא ייהנה מהחברה יותר מנחשל, תהיה רמת חיים שווה לכולם.
ג) יש להוסיף אותות כבוד, שכל המהנה לחברה יותר, יקבל אות כבוד חשוב יותר.
ד) כל המעכב מלגלות חריצותו לטובת החברה, ייענש לפי חוקי החברה.
ה) כל אחד מחויב להתאמץ להרים את רמת החיים של העולם.
ו) ברוחניות לא כל אחד מחויב לעסוק, אלא אנשים מיוחדים, לפי הצורך.
ז) בית דין עליון ייתן רשות לאדם לתת חלק כושר עבודתו לחיים רוחניים.
ח) כל הנכנס למסגרת האלטרואיסטית, נשבע שיקיים את כל זה כחוק הטבע.

יהיה בית דין לבירור הספיקות בין אדם לחברו, אבל לא יהיה נסמך על כח. המסרב לדעת בית-דין, יגונה מדעת הצבור, עד שיחזירו אותו למוטב.

שום אדם לא יתבע צרכיו מהחברה, אלא הממונים יחקרו צרכי כל אחד. באופן, שיהיו מחשבות כל אחד רק להשפיע לזולתו, ולא יהיה נזקק לעולם לחשוב לצרכו עצמו.

החופש של הפרט נשמר כל זמן שאינו מזיק לחברה. הרוצה לעזוב את החברה, אין לעכבו בשום פנים שבעולם, אפילו שזה מזיק לחברה.

תחילה יש לעשות מוסד קטן, שרוב הצבור שבו יהיו מוכנים לעבוד כפי יכולתם ולקבל כפי צרכם מטעם השפעה לזולת. ויהיו בו כל הצורות של הנהגת מדינה שלמה, שכל הסדר של החברה הקטנה ההיא, יהיה מספיק למסגרת בשביל כל אומות העולם כולם, בלי לגרוע ובלי להוסיף. והמוסד הזה יהיה כנקודה מרכזית, המתרחבת על עמים ומדינות עד סוף העולם.

עקרונות הפצת הרעיון של "השפעה לזולת"

1. סיפוק תשוקות – בכל אדם יש ניצוץ בלתי נודע, התובע לדעת את האלקים ולהתייחד עימו.
2. הוכחות. שאין קיום לעולם זולת קיום בנתינה לזולת, ומכל שכן בימי פצצת האטום.
3. תעמולה. לשכור אנשים להפיץ הדברים הנ"ל בין הצבור.

ישראל והעולם

חכמת הקבלה צריכה לתת חיים חדשים לאנושות, ולזאת מצפים כולם מישראל.
אם יקבלו את חכמת הקבלה, אז יתכן לבנות את בית המקדש, ולהצדיק את קיומו של עם ישראל במדינת ישראל (כי צורת הקיום הנוכחית לא נראית לעולם מוצדקת). אחרת, ימכרו את עצמאות ישראל וירושלים.

חומר הבריאה

חומר הבריאה הרוחנית והגשמית אינה אלא רצון לקבל. מה שה' דורש מאתנו, אינו אלא השוואת הצורה עימו בתכונת ההשפעה. אנחנו נפרדים מן הבורא בגלל הרצון לקבל, ועל כן נצטווינו לתקן את עצמנו להשפיע לזולת, כדי לקבל צורת ההשפעה ולחזור ולהתדבק בבורא ית'.

מנהיג הדור

מנהיג הוא מי שאין לו שום אינטרס לעצמו ומפקיר פרטיותו לתועלת הצבור.

מעשים טובים – השפעה

אין דבר בהחושים שלא יהיו קודם בהמעשים, באופן שהמעשים מולידים חושים וחושים מולידים ההבנה. אי אפשר לחוש שיתענגו על ריבוי ההשפעה מטרם שישפיעו בפועל. להבין ולהשכיל את חשיבותה הגדולה של ההשפעה אפשר רק על ידי עשיית נחת רוח לבורא. במילים אחרות, יש להתענג על הנחת שגרם אליו ית' בעשיית המצווה. ואחר הרגש התענוג הטוב במעשים אפשר להבין אותו בשיעור התענוג הזה.

ב' מגמות בהשפעה: "שלא לשמה" – שהוא תועלתיות לבד, דהיינו בכדי לבסס היטב המוסר לתועלת עצמו. "לשמה" – שהוא צורך נפשי להדבק בו ית', וניתן ע"י מעשים לזכות להנ"ל. ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה".

תכלית החיים

מגמת החיים הוא לזכות לדבקותו מטעם תועלת ה' ית' לבדו בקפדנות. או לזכות את הרבים שיגיעו לדביקותו ית'.

ב' שעבודים בעולם

שעבוד הבורא או שעבוד לבריותיו, ואחד מהם מוכרח.

(כתבי הדור האחרון פורסמו במלואם בחלקו השני של הספר "הדור האחרון" )

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hL3Nw

One comment

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שני הסעיפים הללו היו בעיניי צורמים:

    ו) ברוחניות לא כל אחד מחויב לעסוק, אלא אנשים מיוחדים, לפי הצורך.

    ז) בית דין עליון ייתן רשות לאדם לתת חלק כושר עבודתו לחיים רוחניים

    חשבתי שבדור האחרון כולם יעסקו ברוחניות, "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם"..

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest