דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כשמשתלטת השינה…

כשמשתלטת השינה…

אם אין רצון בליבו של האדם, הוא נרדם והופך למת ביחס לרוחניות. הרי הרוחניות מתחילה מהרצון שמתעורר אליה. והרצון אף פעם לא יבוא בעצמו.

אפילו אם מעוררים את האדם מלמעלה, והוא פתאום מרגיש בלב געגוע, רצון לא מובן – אז כל זה הוא על חשבון העליון, וחוץ מזה שום דבר לא יגיע אלינו מלמעלה. ועל אף שאולי נדמה לאדם שהוא מתקדם עם אותו הרצון האחד שניתן לו מלמעלה במתנה – הוא לא מסוגל להתקדם לבד. הוא ילך כפי שבא, ייעלם מבלי להשאיר אחריו כמעט שום זכר.

אנחנו צריכים להשתדל לברר בצורה מדויקת ככל האפשר מהיכן מגיע הרצון שלנו. הוא יכול לבוא מהקבוצה, מחבר, מהתפעלות, מאירוע מסוים, מזיכרון כלשהו. האדם מייחס את כל זה לעצמו, מפני שאין לו את הידע וההרגשה שזה מגיע מאיפשהו מבחוץ. אבל הוא חייב לבצע חישוב ולבדוק האם הוא היה רגע לפני כן בחיפוש, במתח, האם הוא ניסה להשיג את הרצון הזה? אם אין לו שום חשבון שמקשר את הרגע הקודם עם היווצרות הרצון – זה סימן שהרצון הזה אינו שלו, אלא פשוט עבר דרכו ולא נרשם על חשבונו.

הרצון הזה אינו מביא לו את התיקון, אלא דומה לתרגיל שנותנים לילד כדי שהוא ילמד. אבל זה עדיין לא נחשב להתקדמות האישית שלו. ואם עבור הילד מספיקה הדוגמא שהראו לו, יחד עם ההשתתפות שלו, הרי שעבורנו זה לא מספיק. כל ההתקדמות שלנו היא רק בזכות הרצון שמגיע מאיתנו.

זה אומר שאני בעצמי צריך לתת יגיעה ביחס לסביבה שלי ולספרים, במצבים שבהם אינני מסוגל לזה ואין לי שום רצון קודם. דווקא מתוך המצבים האלה אני צריך להשתדל להתעורר איכשהו.

כאן חשוב מאוד ההרגל לעבוד לפי לוח זמנים מדויק, כדי שאדע מה אני חייב לעשות עכשיו. ואז אני אזכר ואחייב את עצמי לפעול. וזה גם יכול להיות בזכות הערבות ההדדית בקבוצה, שכל הזמן מחזירה אותי להתחייבויות שלי ביחס לעצמי ולאחרים.

אני יכול לקבל כל תמיכה נוספת, אם בניתי לשם כך מערכת מסביבי, שבכל פעם מזכירה לי את חשיבות הרוחניות ומחזירה אותי לחיפוש.

אבל אפילו אם מזכירים לי את זה מלמעלה, בצורה שאינה מובנת לי, על ידי "השפעות ישירות ועקיפות של הבורא", בשיטות נסתרות, כפי שהבורא יודע לעשות – לאחר מכן, אני בכל זאת צריך להמשיך את זה בעצמי, עד שאגלה את הרצון העצמי שלי.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להגיע לשיעור כדי להשיג את כוח התיקון
התיאבון לרוחניות
להחיות את הזמן המת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/wpZC6

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest