כשמגיעים הספקות…

שאלה: אנשים רבים מתארים את רגע הפגישה שלהם עם הקבלה, כרגע שבו הם הרגישו "זהו זה!", הם הגיעו למקום שאליו נועדו להגיע. בפגישתי הראשונה עם הקבלה, אני, כמובן, הרגשתי שזו הדרך הנכונה ביותר, אך עדיין יש לי כל הזמן ספקות לגבי זה, שאותם אני כל הזמן דוחה בעזרת הלימוד. למה אני לא בטוח?
תשובה: גם לאנשים אחרים יש אותם הספקות לגבי אמיתיות הדרך, מפני שכל אחד מחויב למצוא בעצמו את ההוכחות שהדרך הינה אמיתית. כתוצאה מהספקות האדם מתפתח, מתקדם.
הדרך שלנו היא ללמוד מתוכנו את מה שהבורא ברא. לכן, אם האדם מתחיל להסתכל על עצמו מהצד, להתייחס אל עצמו "מרחוק", "מבחוץ", זה עוזר לו בהשגת הבורא. הספקות ילוו אותך עד גמר התיקון, מפני שלידתם מהווה את המדרגה החדשה, הנפתחת, שעוד לא מתוקנת.

שאלה: אם אני לא מקבל את כל מה שאני שומע או קורא, האם אני מתקדם נכון בלימוד הקבלה? יש דברים שנכנסים ישר ללב ומתקבלים בנשמה, אך ישנם גם רגעים של ביקורת.
תשובה: הלימוד האמיתי תמיד מבוסס על בדיקה. תבדוק גם את עצמך, אולי זה האגואיזם שלך שבודק עד כמה שזה שווה לו.
הבודק צריך להתעלות מעל עצמו, ומעל לאינטרס האגואיסטי שלו בתוצאות הבדיקה, עליו להיות מוכן לקבל אותן באופן אובייקטיבי. רק ל"בהמה" שפועלת מתוך אגואיזם פרימיטיבי אין ספקות.

שיעור על פי המאמר "כשבאים הרהורים לאדם" (שמעתי, כט)